מרוץ סמכויות – למה הכוונה?
קיימות שתי ערכאות משפטיות היכולות לדון בענייניו של זוג העומד להתגרש ולסיים את מערכת הנישואין והכוונה היא לענייני רכוש, אחזקת ילדים, משמורת, מזונות, וכד'.
הערכאה הראשונה היא הערכאה הדתית – בית הדין הרבני, הדן על פי חוקי ההלכה, דין אישי, הגם שהינו כפוף לחוקי מדינת ישראל.
הערכאה השנייה היא הערכאה האזרחית – בית המשפט לענייני משפחה, הדן על פי הדין האזרחי.
על השאלה באיזו ערכאה ידונו ענייני הרכוש, אחזקת הילדים, המשמורת, המזונות, וכד', האם בבית הדין הדתי או בבית הדין האזרחי ניתן לענות ככלל: הערכאה הראשונה אליה הוגשו כתבי בי-דין. הדיון בגט עצמו יידון תמיד בבית הדין הרבני לגבי בני זוג יהודים.
אם כן, משמעות הביטוי המשפטי "מרוץ הסמכויות" הינה כי, הערכאה הראשונה אליה הוגשו כתבי בי-דין תהיה הערכאה שבה יידונו ענייני רכוש, מזונות אשה וכד', ושני בני הזוג כפופים אליה.
עם זאת, לא די בהגשת כתבי בי-דין לערכאה זו או אחרת על מנת ל"קנות" סמכות שיפוט, ויש לעבור מבחני כנות וחוקיות על מנת להבטיח שכתבי בי-דין הוגשו באמת ובתמים ומתוך כנות, ולא מתוך רצון לחסום את הצד השני מלפנות לערכאה המשפטית הנוחה לו. לכן חשוב כי הגשת כתבי בי-דין תעשה על ידי עורך דין המתמחה בדיני משפחה, וזאת על מנת להבטיח כי אכן נקנתה הסמכות השיפוטית הנוחה.
מתי "כדאי" לפנות לבית הדין הרבני ומתי לבית המשפט?
באופן כללי, קיימת נטייה ברורה של נשים למהר ולפנות לבית המשפט האזרחי ואילו הנטיה של גברים למהר ולפנות לבית הדין הרבני. בלי לנתח לעומק את הסיבות למצב זה, ניתן לומר שהדעה הרווחת היא שבתי הדין נוטים יותר לצידו של הבעל מתוך תפישתם הדתית. מנסיוני, דעה רווחת זאת נכונה רק בחלק מהמקרים. עם זאת, במקרים מסויימים, פנייה לערכאה המתאימה תתן לאחד מבני הזוג יתרון דיוני משמעותי ומכריע לניהול התיק ותוצאותיו.
קיימים מקרים בהם ניתן בבירור להמליץ לאשה לפנות בהקדם האפשרי לבית הדין האזרחי לבירור זכויותיה, אחד מהם הוא מקרה של אישה אשר בגדה בבעלה. קיימים מקרים נוספים שבהם ניתן בבירור להמליץ לאשה להקדים ולפנות לבית הדין האזרחי לצורך בירור זכויותיה החוקיות.
עם זאת, חשוב ביותר, כי בן הזוג או בת הזוג יפנו לקבלת ייעוץ משפטי על מנת שיומלץ להם מיהי הערכאה הנוחה ביותר עבורם, ושאליה כדאי להם לפנות.
לדוגמא, גברים רבים סבורים כי כדאי להם לפנות לבית הדין הרבני, בעוד פנייה זו מסתברת בדיעבד כטעות טראגית עבורם, ולו היו פונים לקבלת ייעוץ משפטי, טעות זו הייתה נמנעת מהם.
מה הקשר בין גישור למירוץ הסמכויות?
אחת הסוגיות הכואבות בדיני המשפחה הוא הקשר בין מירוץ הסמכויות והליך הגישור.
למעשה, כאשר אחד מבני הזוג מחליט לסיים את קשר הנישואין, הוא עומד בפני דילמה נוראה: האם לפנות ראשית לערכאה הנוחה לו (בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה) לצורך קניית סמכות שיפוט ורק אח"כ לנסות להגיע לגישור או האם לגשת ראשית להליך של גישור, תוך סיכון שהצד השני יקדים אותו ויגיש כתבי בי-דין מטעמו לערכאה שלא נוחה לבן הזוג הראשון, ואשר תפגע בכוח התמקחותו במקרה של פשרה, ובסיכויי הצלחתו בתיק במקרה שהתיק מתנהל עד סיומו.
מצב זה דוחף במקרים רבים את בני הזוג להכנס להליך המשפטי, גורם להתמשכות הליכי הגירושין, ומעצים את הסבל הכרוך בהליך זה לכל המעורבים, ובהם ילדים רכים בשנים.
מצב זה, שייחודי למדינת ישראל, הינו מצב שאיננו תקין במדינה דמוקרטית, אשר חרטה על דיגלה את נושא הגישור כאחת האלטרנטיבות הרצויות להליך המשפטי, חלופה שיש בה להקל על המתדיינים, לקצר את ההליכים המשפטיים ולהפחית את העומס המוטל על בתי המשפט.
לא נראית לעין כל אפשרות להביא סוף למרוץ זה אלא אם כן, יוחלט על ביטול הסמכויות הכפולות שניתנו לשתי ערכאות שונות, דבר שהינו מונע מטעמים פוליטיים חוץ משפטיים הגורמים לציבור הרחב ברובו יותר נזק מאשר תועלת ויש לתקנו על אתר. יש להאמין שאפשר לתקנו וצריך לחתור לתיקונו.
עודכן ב: 02/05/2011