לפני כשנה בדיוק, נכנס לתוקפו תיקון 24 לחוק הגנת השכר. חשיבותו של התיקון הוא ברפורמה שביצע, בכל ההתייחסות והחשיבות למעמדו של תלוש השכר. עיקרי התיקון נגעו לפרטים אותם על המעסיק לציין בתלוש השכר. כלומר, התיקון מחייב את המעסיק לפרט "ברחל בתך הקטנה", קרי- לפרטי פרטים, את כל שעל העובד לדעת בנוגע לעבודתו- אם בנוגע לזהות המעביד, תנאי עבודתו, שכר המינימום הנהוג במשק ושכרו של העובד ביחס אליו, פירוט שעות נוספות, היקף משרה, ועוד.
בנוסף לכך קבע התיקון, כי מעביד שלא ניהל רישומי שעות כדין, יאלץ לשאת בנטל ההוכחה, אם וככל שעובד יתבע אותו בגין אי תשלום שעות נוספות ועבודה במנוחה שבועית. כך יאלץ להוכיח בדיוק מהם השעות אותם עבד העובד בפועל- זאת עד ל- 15 שעות שבועיות ו/או לחלופין- עד 60 שעות חודשיות.
כמו גם נקבע, כי מעביד שלא מסר לידי העובד תלוש שכר, חזקה עליו ששילם שכר בניגוד לקבוע בחוק. המשמעות היא כי השכר ששולם בפועל, יחושב כשכר בסיס בלבד, שאינו כולל הוצאות נוספות שאמורות לכאורה להיות כלולות בו, כגון: דמי נסיעות, הבראה, שעות נוספות וכו'. זאת גם אם היה לכאורה סיכום בין המעביד לעובד, כי השכר כולל בתוכו את הרכיבים והתנאים הסוציאליים הנתבעים.
מסיכום קצר זה, ניתן להבחין כי התיקון מהווה אבן דרך ממש בעבור עובדים ממגזרים רבים, אשר נוצלו ונאלצו לעבוד שעות על גבי שעות, מבלי להיות מתוגמלים על כך.
אולם ראוי לציין, כי למרות התיקון, מעבידים רבים טרם ביצעו את הרפורמה בתלוש השכר ונשארו אדישים לחלוטין להוראות החוק. למצער, מדובר לרוב באלו המעסיקים עובדים מהשכבות החלשות. אלו אשר מודעים לכוחם אל מול העובד החלש- זה שבסך הכל רוצה לסיים את החודש עם פרנסה, ומודעים לכך שלעולם לא יעז להתלונן או להרים ראשו ולדרוש זכויותיו.
לפיכך, יוזמי התיקון צפו את המחדלים העתידיים לבוא ודאגו להוסיף בחוק סנקציות כנגד מעבידים שיתעלמו מהוראותיו. כך נקבע כי מעביד אשר ימנע מלמסור תלוש שכר, יבצע ניכויים שלא כדין או לא ידייק בפרטים כקבוע בחוק, יאלץ ליתן את הדין במישור הפלילי. דבר אשר אין להקל בו ראש.
בנוסף לכך נקבע, כי במישור האזרחי, עובד יוכל לדרוש בתביעתו פיצויים לדוגמה, בסך של כ-5,000 ₪ ללא הוכחת נזק, בגין כל חודש שהמעביד התנער מחובתו.
אם כך עובדים ומעסיקים יקרים- לתשומת לבכם !
עודכן ב: 06/05/2010