צו הרחבה שנכנס לתוקפו לפני כשמונה חודשים, הסדיר את הזכויות המגיעות לשומרים ועיגן אותם באופן ברור. תפקידו של הצו למעשה, הוא לשפר את תנאי עבודתם של השומרים- פלח עובדים אשר קופח ונוצל באופן שיטתי.
למצער, גם עתה, לאחר כניסת הצו לתוקף, ישנן חברות שמירה, אשר אינן שומרות על הכללים וממשיכות להעסיק שומרים בתנאי עבודה הגורעים מהזכויות המינימליות הקבועות בצו.
הקביעה המשמעותית ביותר בצו, היא העלאתו של שכר המינימום לשומרים, ב-2.5% ביחס לשכר המינימום הקבוע במשק!!!
עוד נקבע, כי שומר שהוזמן ליום עבודה, אך לא שובץ בו מסיבות כלשהן- ולא קיבל על כך התראה של יומיים מראש, המעביד יצטרך לשאת בנטל ולשלם לשומר- גם את עלות יום העבודה שהפסיד וגם את הנסיעות שהיו כרוכות בהגעתו למקום.
בנוסף, תקופת הזכאות לדמי מחלה של שומר, היא יומיים בעבור כל חודש עבודה. סה"כ 24 ימי מחלה בשנה, אך לא יותר מ-130 יום.
עוד נקבע כי שומר לא ישא בהוצאות בגין מדי עבודתו, אגרת נשק, רישיון על נשק, אימון במטווחים והשתלמויות- אלא המעביד הוא זה שישא בנטל הכספי הכרוך בכך. גם הזמן הכרוך בביצוע פעולות אלו, יחשבו לעובד כשעות עבודה, לכל דבר ועניין.
שי לחג- שומר יהיה זכאי לשי פעמיים בשנה- בראש השנה ובפסח.
גם זכות השימוע לשומרים עוגנה באופן בו שומר העובד למעלה משנתיים, יהיה זכאי לשימוע בטרם יוחלט לפטרו, כאשר עובד שפוטר עקב צמצומים, יוכל לשוב לעבודתו בתוך שנה, במידה ומקום עבודתו "יצא מהמשבר" התעסוקתי, לשמו פוטר.
פנסיה- כל שומר יהיה זכאי להיות מבוטח בקרן פנסיה מקיפה-( ולא פנסיית יסוד בלבד!), זאת מתום שישה חודשי עבודה אצל אותו המעסיק. אולם, עובד שיתקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו, יהיה זכאי לביצוע ההפרשות החל מהיום הראשון לעבודתו. ההפרשות יבוצעו כשלושה חודשים מיום תחילת עבודתו, רטרואקטיבית ליום תחילת העבודה אצל המעסיק.
ביטוח ריסק- בתקופה שעד לביטוחו של העובד בקרן פנסיה מקיפה, יבוטח הוא בביטוח מסוג ריסק קולקטיבי המקנה לעובד או לשאריו, פיצוי קבוע וחד פעמי בגין נכות עקב תאונה (גם כזו שאינה נחשבת כתאונת עבודה) ומוות.
הפסקת עבודה- עובד שיצא לחופשה ללא תשלום, אם ביוזמתו או ביוזמת המעביד, והחופשה לא עלתה על ארבעה חודשים, יישמרו לו כל זכויותיו לעניין הותק ופיצויי הפיטורים.
בנוסף לכל, קיים איסור מוחלט לקנוס עובד או לנכות סכומי כסף משכרו, שלא לפי הוראות הצו.
לינה- שומר העובד במרחק שאינו סביר ממקום מגוריו, על המעסיק לדאוג לו למגורים על חשבונו.
כמו לשומרים, גם לעובדי הניקיון, לפועלי הבניין ולעובדי רשתות השיווק, ישנם הסכמים וצווים אשר כל מטרתם היא להיטיב עם העובדים. אם כך, אל נא תחששו לעמוד על זכויותיכם ולדרוש אותם! חוקים אלו אינם בגדר המלצה, אלא חלק מחובותיו של המעביד- באופן בו אם לא ינהג לפיהם, הוא עובר למעשה עבירה פלילית.
הכותבת, נופר חן, הינה עורכת דין המתמחה בדיני עבודה ומנהלת פורום מקצועי "דיני עבודה ופנסיה" בפורטל "תפוז".
עודכן ב: 06/05/2010