המשפט בתחום המעמד האישי הינו דינאמי. הצורך למצוא פיתרון לבעיות השונות המגיעות לפיתחו של בית המשפט מוביל לכך, שהפסיקה בתחום אינה עקבית ומשתנה ממקרה למקרה.

  

הדברים האמורים יפים במיוחד ביחס לזכויותיהם של "ידועים בציבור".

 

 במשפט הישראלי ישנה מערכת דינים החלה על "ידועים בציבור". על פי הדין והפסיקה, בני זוג החיים יחד ומקיימים משק בית משותף ללא נישואין נחשבים ל"ידועים בציבור".

  

היות בני הזוג "ידועים בציבור" לא מקנה להם סטטוס עפ"י החוק אלא מדובר בעובדה הטעונה הוכחה.

כאשר מגיע לפתחו של בית המשפט מקרה בו נטען כי הצדדים לתביעה הינם "ידועים בציבור" , יבחן בית המשפט תחילה אם בני הזוג שבפניו מקיימים חיי משפחה במשק בית משותף. בהנחה שבית המשפט השיב לשאלה זו בחיוב וקבע כי בני הזוג שבפניו הם "ידועים בציבור", הוא יעבור לבחון אם היתה להם כוונת שיתוף בנכסיהם.
  

יש לציין כי הנטל הרובץ על ידוע בציבור להוכיח כוונת שיתוף בנכסים כבד יותר מהנטל הרובץ על בן זוג נשוי בנסיבות דומות.

 

 אם יסיק בית המשפט כי לבני הזוג שבפניו היתה כוונת שיתוף בנכסיהם, אזי תחול עליהם "הלכת השיתוף בנכסים" , לפיה כל הנכסים שנרכשו ונצברו במהלך החיים המשותפים, בעת פרידה, יחולקו בין בני הזוג באופן שווה גם אם היו רשומים רק על שם אחד מהצדדים.

 

 ייתכן מצב בו בתחילת החיים המשותפים, לא יחול שיתוף נכסים בין בני הזוג אך בחלוף הזמן ולאחר שבני הזוג נוכחו כי הקשר ביניהם יציב, יחל גם שיתוף נכסים ביניהם אשר ישתרע לא רק על הנכסים שרכשו מאותו רגע ואילך אלא גם על נכסים שרכשו קודם לכן.

 

 כל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו המיוחדות.

 

כך למשל, ניתן להניח כי הדרישה לקיום משק בית משותף כוללת בחובה את הדרישה למגורים משותפים ולמרות זאת בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי (מחוז מרכז) נפסק כי הדרישה של ניהול משק בית משותף אינה מחייבת מגורים משותפים.

 

ובלשונו של כב' בית המשפט:

........"אכן אפשר לראות את התפתחותה של ההלכה במשך השנים באופן שכיום אין עוד דרישה דווקנית למגורים משותפים בכל עת, ודרישה זו היא אך אחת מיני מאפיינים רבים שעל פיהם נבחנת השאלה אם במקרה פלוני התקיימו "חיי משפחה במשק בית משותף"."


סעיף 55 לחוק הירושה קובע כי ידוע/ה בציבור יורש/ת את בן/ת זוג/ה וזאת בהתקיים התנאים הבאים:

  

א. ההיבט האינטימי - יחסי אישות בין בני הזוג .

ב. ההיבט האמוציונלי – התייחסות לעצמם כבני-זוג.

ג. ההיבט הכלכלי – ניהול משק בית משותף.

ד. כוונת קביעות - כוונה לקשירת קשר קבע .

ה. היבט הכשירות - בני הזוג אינם נשואים לאחר .

 

חשוב לדעת כי במקרה של ירושה, הפרדה רכושית בין בני הזוג לא תשלול את זכות הירושה של הידוע/ה בציבור.

 

גם במקרה של קיומו של הסכם ממון, הידוע/ה בציבור יורש מחצית מרכושו של בן הזוג הנפטר, שכן, ההסכם קובע איך מתחלק הרכוש בעוד שני בני הזוג חיים, אך לא יכול למנוע ירושת מחצית מהרכוש השייך לנפטר.

 

רק צוואה יכולה למנוע ירושת הידוע/ה בציבור ולקבוע הסדר הורשה שונה.


 


עודכן ב: 25/07/2013