במקרים של נכסים בלתי מוחשיים לא די בכללים הרגילים של פירוק שיתוף, אלא צריך להחיל כללים נוספים כדי להגן על החברה ועל האינטרסים של בני הזוג כאשר העיקרון המנחה הינו שיש לבחון מה חלקו (אם בכלל) של בן הזוג באותם נכסים בלתי מוחשיים מחד ומה השלכות חלוקה זו על יציבות העסק המשפחתי העלול להגיע עד כדי הרס מוחלט.
נכסים מוחשיים אשר כשמם כן הם, נכסים שניתן לראותם, לכמת אותם ולשום אותם. נכסים אלו יאוזנו בדרך כלל על ידי הצהרה בדבר זכות הקניין שיש לבן הזוג שזכאי לחלק מהנכס האמור. אולם מה קורה כאשר מדובר בנכס לא מוחשי כגון מניה בחברה, תואר ותפקיד בחברה וכדומה? אזי מתעורר קושי של ממש.
חלוקת נכסים בלתי מוחשיים: האם מדובר בזכויות רכושיות מובהקות?
הבעייתיות העיקרית בשווי וחלוקה של נכסים בלתי מוחשיים הינה האופן שבו מגולמות הזכויות השונות בנכס המדובר, האם מדובר בזכויות רכושיות מובהקות או זכויות שהן לא זכויות רכושיות מובהקות. אם ניקח את הזכות של בעל דין לנהל חברה או הזכות שיש לו לשליטה בחברה, הרי אלו זכויות ששוות הרבה כסף אולם מאידך הן אינן זכויות רכושיות מובהקות.
לפיכך רצוי לעשות אבחנה בין אלמנטים רכושיים באותו מרכיב שיש לאזן והוא לא רכושי מובהק, ובין אלמנטים אחרים הגלומים ברכיב האמור. כך לדוגמא אם ניקח מניה של חברה, יש להפריד את האלמנט הרכושי שבמניה והוא הרווחים שבצידה ואשר ניתנים לחלוקה בין שותפי החברה, בן הזוג ראוי לחלק מרווחים אלו.
לעומת זאת, אלמנטים שהם בגדר בלתי מוחשיים כגון: אלמנטים של ניהול ושליטה בחברה, לא צריכים להיות מאוזנים בין בני הזוג וזאת בשל החשש מהרס מוחלט של החברה. במאמר מוסגר יצוין כי ממילא ואף מבחינה מוסרית, שיתוף בן הזוג באספקטים הללו הינו חריגה מתחום השיתוף בנכסים.
מדברים אלו ניתן ללמוד על נקלה כי בבואו לדון בפירוק שיתוף המערב עסקים משפחתיים מורכבים, על בית המשפט לבחון האם אותו עקרון הדדיות הגלום בחוק יחסי ממון בין בני זוג, יכול לחול במקרה של נכסים בלתי מוחשיים אם לאו, ולבחון כל מקרה לגופו, ונדרש הוא לאיזון העדין בין זכויותיו הלגיטימיות של בן הזוג לנכסים אלו מחד, לבין שמירה על העסק המשפחתי לבל יתמוטט, מאידך.
איך מחלקים אופציות במסגרת חלוקת הרכוש?
כנגזרת של סוגיית חלוקת מניות בחברה משפחתית, יש לתת משקל אף לתחום האופציות המוקנות לאחד מבני הזוג במסגרת עבודתו. סוגיית האופציות הינה סוגיה חדשנית אשר בד בבד עם התפתחותו של עולם ההיי טק, נדרשו בתי המשפט אף לסוגיה זו: האם אופציות ממקום העבודה הן נכס בר חלוקה? ואם אכן כן, כיצד יש לחלק את האופציות?
סוגיית איזון האופציות כנכס בלתי מוחשי הינה סוגיה סבוכה שכן אופציות יכולות להינתן לעובד כתגמול עבור עבודה שביצע בעבר במהלך החיים המשותפים של בני הזוג, או כתמריץ שיינתן לו על עבודה שיבצע בעתיד כאשר בני הזוג כבר לא ינהלו חיים משותפים. האופציות יכולות להינתן עבור שניהם גם יחד. עוד יש להביא בחשבון כי לאופציה קיימת תקופת הבשלה, וכי לא כל אופציה ניתנת למימוש בסופו של דבר.
הפסיקה נוהגת בעניין זה על ידי כך שהיא בוחנת האם האופציות ניתנו לאחד מבני הזוג בגין עבודה שנעשתה עוד לפני החיים המשותפים. אם מדובר באופציות שניתנו כתגמול על עבודה שנעשתה במהלך החיים המשותפים ברי כי הינן נכס בר איזון, מאידך, אופציות שניתנו בזמן הנישואין על עבודה שנעשתה לפני מועד הנישואין, לא נחשבות ככנס בר איזון.
במאמר מוסגר יצוין שלא כמו אלמנטים של שליטה וניהול שהינם חלק מנכס כגון מניה לדוגמא, אופציות לאחר בחינתן והעמקה במהותן וכיצד התקבלו, הינן נכס שניתן על נקלה לכמתו ולאזנו.
נכסים בלתי מוחשיים נוספים יש להביא בחשבון הינם פערי השתכרות בין הצדדים בנוסף לנכסים המוחשיים שהינם ברי חלוקה.
נכסי הקריירה או ההון האנושי הינם ההגדרה לכושר ההשתכרות הצפוי והעתידי של אדם הנובע מנכסים שאינם מוחשיים, בין היתר - מוניטין אישיים הבאים לידי ביטוי בהצלחה כלכלית כשכיר בכיר ו/או כעצמאי בעסק, תואר אקדמי, רישיון מקצועי (כמו רואה חשבון, עורך דין, שמאי מקרקעין, רופא מומחה וכדומה).
בסדרה של פסקי דין שניתנו בשנים האחרונות בבית המשפט העליון, החלה מתגבשת ההכרה כי נכסי קריירה הינם נכסים ברי איזון.
אלו רק חלק מהסוגיות העומדות לפתחו של בית המשפט בבואו לדון בחלוקת נכסים לא מוחשיים והאם ניתן להחיל עליהם את עקרון ההדדיות שמגולם בחוק יחסי ממון והשואף לחלק את הרכוש בין בני זוג מחצה על מחצה.
אין ספק כי עם התפתחות עולם הטכנולוגיה והשתכללות אופציות התשלום המוענקות לעובדים בעולם זה, יידרשו בתי המשפט לבחינת סוגיית חלוקת העסקים המשפחתיים וזאת על פי עקרונות שיעמדו מחד בהלימה עם חוק יחסי ממון ומאידך יאלצו לבחון סוגיות אלו בזהירות המתבקשת על מנת שלא למוטט עסקים שלמים כתוצאה ממיטוטו של התא המשפחתי.