על פי החוק עובד הגונב ממעבידו, נכס שערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו מאסר שבע שנים. לא משנה אם העובד גנב בשיטתיות, משך תקופה כאשר בכל פעם ערכה היה 100 שקל והסכום המצטבר מעל 1000 שקל, או פעם אחת, הרי שעבר עבירה מסוג פשע ודינו מאסר עד שבע שנים כמו העונש המוטל על פורץ ופחות משימוש בסמים.

 

במקרים מסוימים בהם המעביד הגיש תלונה שקרית, אם בטענה של גניבה ממעביד, או בטענת שימוש בסמים,כדי להרתיע את העובד לדרוש המגיע לו ואז בחר העובד לסגת מדרישותיו החוקיות. למרבה הצער, תלונה כזו מחייבת את המשטרה לפעול כדי להוכיח או להפריך הטענה, ולשם כך יש לנקוט פעולות להן השפעות קשות ואף הרסניות על העובד ומשפחתו, שאף אם התיק נגדו ייגנז, לא יתאוששו מהן זמן רב.

 

כך למשל, לעיתים המשטרה תוציא צו חיפוש לביתו, רכבו ומקומות נוספים בהם ייתכן ומוסתר הרכוש שלכאורה נגנב, קודם שיוזמן לחקירה, כדי למנוע ממנו להיפטר, לכאורה, מרכוש גנוב אם יוזמן קודם לחקירה.

 

החיפוש יעשה בשעות נוחות למשטרה ולא תמיד בדיסקרטיות כדי שהשכנים לא יראו או המשפחה. לעיתים יוזמן העובד, לחקירה ואז, אם יסכים, יילקח לחיפוש, אם לאו, יעצר כדי שהמשטרה תוציא צו חיפוש. גם אם לא נמצא דבר, לא תמה הפרשה, יחקרו אנשים נוספים שאולי יסייעו לחקירה, העובד יתבקש להיבדק בפוליגראף. אם יסכים, ייבדק. היה ונמצא דובר אמת, ייסגר התיק מחוסר אשמה, ולא יהיה לו רישום פלילי.

 

היה ודיבר שקר, כנראה שיכלא למספר ימים למיצוי החקירה. היה והבדיקה תצביע על "כיוון שקר" או "לא ברור", ייתכן שהחקירה תמשך ובסופה ייגנז התיק מחוסר ראיות אך הרישום הפלילי יישאר.

 

בנוסף קיימת השפעה נפשית קשה על העובד שנתן את כוחו ומסירותו למעסיק, לבושה, להשפעה על זוגתו וילדיו ושאר המשפחה, התייחסות השכנים אליו ומי שהגיעו אליו שמועות על "מעלליו" כך שייקח זמן רב לעובד להתאושש, אם בכלל, מהאירוע וכן להענשת המעביד על תלונת שוא.

 

על כן עובדים רבים, אף שברור להם שאין אמת בתלונה, יעדיפו לסגת, אף אם זכאים הם לפיצויי פיטורין שהרי חוק פיצויי פיטורין קובע כי פיטורין ללא פיצויי מכוח פסק דין. כלומר, רק פסק דין שניתן בבית דין לעבודה יכול לפטור את המעסיק מתשלום זה או אחר, וכל עוד לא ניתן, עומדת לו הזכות, בנסיבות המתאימות, לפיצויי פיטורים.

 

עובדים שזכויותיהם נפגעו צריכים לפנות לבית הדין לעבודה

 

לעיתים העובד מבחין שמשך תקופה נוכה סכום משכרו לפנסיה, קרן מקפת ואפילו, כן, ביטוח לאומי ועוד, ולא הגיע, כולו או חלקו למקום אליו אמור היה להגיע ובעצם, שולשלו לכיסו של המעביד. האם זו איננה גניבה? לעיתים מדובר בהתנהלות שיטתית של המעסיק ובסכומים שמעל 1,000 שקל, מה אז?

 

ובכן, במקרה כזה ניתן לפנות לבית הדין, אך בית הדין יכול אולי להורות למעביד לשלם את מה שלא העביר ובצירוף ריבית והצמדה, אך אינו יכול לפסוק פיצויי הלנה שכן זאת פריבילגיה של חברת הביטוח לדרוש הלנה על כספים שלא הגיעו אליהם. אם כן, מקרים אלה יטופלו על ידי המדינה באמצעות משרד הכלכלה.

 

משרד הכלכלה הוא הכתובת לטפל, ללא תשלום, במעסיקים שמבצעים עבירה פלילית שאיננה מוגדרת כגניבה, אלא אי העברת סכומים שנוכו. על העובד להיכנס לאתר משרד הכלכלה - מינהל הסדרה ואכיפה, להוריד טופס תלונה למלא ולשלוח על פי ההוראות באתר. בהמשך, היה ויוחלט לפתוח בהליכים נגד המעסיק, ייפתח נגדו תיק שיתנהל בבית הדין לעבודה והמעסיק צפוי לקנסות ולעונשי מאסר. ויודגש, אין כאן משום סעד כספי לעובד שלשם כך עליו לפנות בתביעה כספית לבית הדין.