עיכוב יציאה מן הארץ בגין חוב מזונות

לאור חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הרי שיש להעמיד את זכויות היסוד וחירות הפרט – במקרה שלנו האב החייב במזונות - לצאת את הארץ לרבות לצורך פרנסתו אל מול זכותם של הקטינים לקבל את מזונותיהם מאביהם.

קודמת לזכות האב לצאת לחו"ל- גם אם מדובר ביציאה לצורך פרנסה - זכותם של הילדים. ומשכך, על האב החייב במזונות ליתן פירוט לגבי מקום עבודתו בחו"ל, המסגרת החוקית של העבודה לרבות פרטים על המעביד ושם העסק ומעל כל אלה כיצד תנוצל פרנסה זו לכיסוי חיוביו של האב במזונות.

יכול האב החייב במזונות לטעון כי אין לעכב יציאתו מהארץ של אדם כדי לאלצו לשלם וזאת במידה וניתן לגבות את חיוביו באמצעים אחרים ואולם הפסיקה הדגישה את חשיבותו ועוצמתו של חיוב המזונות מעבר לחוב כספי אחר ואת ההצדקה לעיכוב יציאתו של חייב במזונות מן הארץ.

פס"ד פלמן אף הדגיש את הזכות החוקתית של הקטינים לגבות מזונות מאביהם כזכות אשר משקפת את ערכיה היהודיים והדמוקרטיים של המדינה כמתגברת על הזכות החוקתית ליציאה של האב החייב במזונותיהם של הקטינים.

ועוד נקבע בפסק הדין כי לחוב מזונות שנפסק יש חשיבות ועוצמה מעבר לחוב כספי שנפסק בפסק דין.

פסק הדין מקים שלושה מבחנים, ואלו הם:

1. האמצעי המתאים או הרציונאלי שבו נדרש להוכיח קשר של התאמה בין המטרה לבין האמצעי כך שעל האמצעי להוביל באופן רציונאלי למטרה.

2. מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה - מבחן הצורך

3. מבחן המידתיות - האיזון שבין התועלת מן הפעולה לבין הנזק הכרוך בה.

עת יבוא בית המשפט להכריע בשאלת עיכוב יציאתו מן הארץ של חייב במזונות ישאל את עצמו האם יש ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כסעד אוטומטי כל אימת שקיים חוב חודשי הצופה פני עתיד, כגון חיוב למזונות, על אף שהחייב משלם את חיוביו כסדרם, או שמא יש להסתפק בסעד פחות קיצוני מהגבלת חופש התנועה של מחויב במזונות ילדיו, ובאי פגיעה בעיסוק זאת בהתחשב בחוק ההוצאה לפועל הקובע כי לצורך הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד חייב במזונות יש לעמוד בשני תנאים הקבועים בסעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל, ואלו הם:

האם קיים יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ.

יציאתו של החייב עלולה לסכל או להכביד על ביצוע פסק הדין.

בחוק אין הבחנה בין חיובי מזונות וחיובי אחרים ואולם בפסיקה ראינו שהחשיבות של חוב מזונות אינה כחוב פסק דין "רגיל" אחר. ההבחנה אותה אנו יכולים למצוא מצויה בתקנה 22 לתקנות ההוצאה לפועל כאשר עיכוב יציאה בגין חיוב כספי תוקפו יפוג בתום שנה מיום הוצאתו בעוד שעיכוב יציאה בגין חוב מזונות אינו כפוף למגבלת הזמן.

חופש היציאה מן הארץ מעוגן בחוק יסוד כבוד הארץ וחירותו, משכך יש לאמור השלכה על הפרשנות הראויה לחוק ההוצאה לפועל.

בפסיקה הודגש כי שלילת חופש התנועה של אדם הינו סעד דווקני ויש לתיתו במשנה זהירות תוך בדיקת חלופות למתן ערבויות לפי הנסיבות המצויות, כדי להימנע משלילת חירותו של האדם.