אחד הנושאים החשובים ואשר לגביהם קיימת אי בהירות ו/או יותר נכון אי וודאות הוא חלוקת הזכויות הכספיות בין בני זוג – זכויות שטרם גמלו.
הזכות העיקרית שטרם בא מועד פירעונה בעת הגירושין הינה זכות הפנסיה שבדרך כלל מהווה אחת הזכויות המשמעותיות והגדולות ביותר שנצברו במהלך החיים המשותפים.
מסיבה זו, ככל הנראה, אין חיוב של מי מהצדדים להוון את הפנסיה בטרם הגיע מועד הפירעון וזאת מאחר ובפועל יכול להיות מצב שבו כל הזכויות שנצברו בין בני הזוג אינן מכסות את סכום הפנסיה ועל כן, אחד מהצדדים יכול לצאת ללא רכוש בעוד האחר נשאר וכל הונו בידו.
בני זוג זכאים למחצית זכויות הפנסיה הנצברות, ככל הזכויות הכספיות אשר נצברות במהלך חיי הנישואין (למעט כספי פיצויי נזקי גוף וכספי ירושה).
בטרם ניתנת הסכמה להיוון סכומי הפנסיה חשוב לדעת, שאם חלילה מי מהצדדים הולך לעולמו בטרם הגיע עת פירעון הפנסיה ולאחר פרידה או גירושין, הרי שהצד השני, למרות שהוא נחשב "בעלים" של הפנסיה אינו זכאי לחלקו על פי פסק דין או על פי הסכם ממון. כיום המצב הוחמר בהתאם לחוק ההסדרים 2002 כאשר במקרה של פירוד מעל שנה (כשאין קטינים) בן הזוג יאבד כליל את חלקו. לפיכך, אין אפשרות להבטיח לגרושים בטחון כלכלי לעת זקנה במיוחד כאשר אין שוויון בקרן הפנסיה וצד אחד צבר הרבה יותר מהצד השני.
עומדת על שולחן הכנסת הצעת חוק אשר באה בעקבות מצב דברים אבסורדי זה ועל מנת לאפשר חלוקה הוגנת של זכויות הפנסיה כך שבפועל הזכות תחולק עוד בטרם הגיע זמן פירעונה מבלי לפגוע בזכות עצמה.
כב' השופטת וילנר בפסק דין בערעור פונה למחוקק ליתן פיתרון להיעדר ההיגיון בכך שהגרוש או הגרושה לא זכאי לפנסיית שאירים אשר נצברה במהלך החיים המשותפים כך היא קובעת: ""התוצאה לפיה הגרוש/ה אינו/ה זכאי/ת לפנסיית השאירים אשר נצברה לאורך שנים ארוכות , הינה תוצאה קשה החותרת תחת התכלית הסוציאלית העומדת בבסיס פנסיית השאירים".
במקרה שהצעת החוק תתקבל בסופו של יום, הנטל לא ירבוץ על הצד בעל הזכות הגבוהה ותהיה וודאות לעת זקנה של מי מהצדדים.
עד שתתקבל הצעת החוק ותהפוך לחקיקה, הרי ראוי, כדאי וצריך לקבל ייעוץ משפטי בטרם מתן הסכמות כאלה ואחרות בכל הקשור להיוון הפנסיה (שכן, כאמור אין חיוב כזה), להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום דיני המשפחה לרבות בגירושין וחלוקת איזון משאבים במגמה למקסם את הזכויות כפי שאלה מגיעות על פי החוק והפסיקה.
עודכן ב: 24/01/2013