לאחרונה קיימת עלייה במספר האנשים המעוניינים לעבור ניתוחים פלסטיים או הליכים אסתטיים למיניהם.
רוב ההליכים הנ"ל הינם פולשניים ונושאים בחובם סיכון לקרות נזקים אם כתוצאה מרשלנות רפואית ואם לאו.
לפני כניסה להליך ניתוחי פולשני או אחר יש לבחון באופן מדוקדק מיהו הרופא/ המטפל אשר עומד לבצע את ההליך, האם יש לרופא רישיון תקף בישראל והאם רשום באיגוד הרופאים בישראל, האם מתמחה בתחום הספציפי והאם עומד בסטנדרטים הישראליים לקיום ניתוחים מסוג זה.
רוב המכונים הפועלים בתחום האסתטיקה אינם פועלים בפיקוח משרד הבריאות שכן מדובר בתחום קוסמטי ועל כן מדובר בתחום פרוץ ללא פיקוח הולם.
במספר פסקי דין קבע בית המשפט כי אין לקבוע מסמרות לעניין תחום הסרת השיער האם הינו תחום רפואי והאם תחום קוסמטי וראוי שמשרד הבריאות יתן דעתו לסוגיה זו ויקבע נהלים או הוראות אשר יביאו למיסוד תחום זה. משרד הבריאות טרם פעל כאמור.
אכן בשנים האחרונות ישנם יותר ויותר מקרים המגיעים לבית המשפט סביב הרפואה האסתטית.
חשוב אם כן, לפני ביצוע כל הליך אסתטי, בין אם הוא חודרני ובין אם לאו, לבחון מי המטפל הספציפי אשר עומד לבצע את ההליך, חשוב לבחון מהם הסיכונים האפשריים העשויים להתרחש כתוצאה מההליך ומה הסיכוי שהתוצאה הרצויה תתרחש בסופו של דבר.
רשלנות בהסרת שיער בלייזר
תחום הסרת שיער בלייזר או לחילופין הסרת שיער באמצעות טכנולוגיית IPL הפך לנפוץ ביותר בשנים האחרונות.
רבים טועים לחשוב כי טיפול זה הינו פחות "מסוכן" שכן אינו חודרני. אך עיון בפסקי דין אחרונים מצביע על נזקים בלתי הפיכים שסובלים מטופלים כתוצאה מטיפול זה.
הנזקים השכיחים כתוצאה מטיפול כושל המיועד להסיר שיער מיותר בלייזר הם כוויות, צלקות, פיגמנטציה, היפר-פיגמנטציה והבדלי גוון בעור וכמובן בעיות נפשיות כתוצאה מאלו.
לאחרונה ניתנו מספר פסקי דין תקדימיים בתחום זה ותביעות בתחום זה הופכות לשכיחות.
בתביעות בתחום זה ישנן שתי עילות עיקריות לתביעה: הראשונה היא נזק לגוף כתוצאה מטיפול רשלני והשנייה אי השגת התוצאה הרצויה.
העילה הראשונית מבוססת על עילת הרשלנות: התרשלות במתן הטיפול עצמו על ידי המטפל (למשל: בשימוש בעוצמה גבוהה מזו המתאימה למטופל הספציפי או אי עשיית "טסט" טרם מתן הטיפול) או התרשלות של המכון על ידי שימוש במכשיר שאינו תקין.
במקרים כאלו התוצאה מדברת בעד עצמה והיווצרות של שלפוחיות במקום או כתמים יכולים להעיד על אחד מאפשרויות אלו.
סוגיה חשובה ביותר היא סוגיית ההסכמה מדעת, כיוון שמדובר בתחום קוסמטי נושא ההסכמה מדעת עולה ביתר שאת וקיימת חובה מוגברת על מכונים להשיג את הסכמתו המודעת של המטופל טרם מתן הטיפול. לשם כך יש לבחון האם הסיכונים האפשריים הכרוכים בביצוע ההליך הוסברו למטופל בעל פה. כמו כן יש לבחון האם טופס ההסכמה מפרט את כל הסיכונים האפשריים כתוצאה מביצוע ההליך.
יש לבחון האם המטופל אכן הוחתם על טופס ההסכמה והאם אומתה חתימתו על ידי הרופא המטפל.
העילה השנייה היא עילה חוזית. העילה החוזית קמה ועומדת במקרים בהם המכון מתחייב בפני המטופל הספציפי לתוצאה מסוימת ונכשל בהשגתה. למשל ישנם מכונים אשר מתחייבים בפרסומים או אפילו בהסכמי הטיפולים להסרת השיער ל"צמיתות".
הרעיון הוא שלקוח מגיע לטיפול על מנת להגיע לתוצאה מסוימת בדמות שינוי בגופו.
אי השגת התוצאה האמורה, מקימה למטופל עילת תביעה חוזית המאפשרת לתבוע את הסכום ששילם הלקוח בעד השגת התוצאה הרצויה שלא הושגה בסופו של דבר.
הסרת משקפיים בלייזר
ניתוח הסרת משקפיים בלייזר אשר נועד לצרכים אסתטיים, הינו ככל ניתוח על כל הסיכונים הכרוכים בו ואין להקל בו ראש בעיקר כשמדובר בדבר הכי חשוב לנו הוא העיניים שלנו.
בניתוח כאמור ישנם סיכונים רבים כגון: הפרדות קרנית, אקטזיות (עיוותים בקרנית) ,התדרדרות בראייה עד כדי עיוורון ועוד סיבוכים רבים המחמירים את מצב הראיה כפי שהיה עובר לניתוח.
פגיעה הפוגעת בתפקוד העיניים הינה חמורה ביותר ועשויה לגרום לנכות תפקודית יומיומית קשה לאדם הסובל מנזקי ניתוח עיניים אשר כשל.
בניגוד לניתוחים אשר להם יש צורך רפואי של ממש, בהם אין הרופא מתחייב לתוצאה מסוימת, במקרים של הסרת משקפיים בלייזר הרופא מתחייב כלפי המטופל לתוצאה - היא ראייה משופרת עד כדי אי היזקקות למשקפיים (גם כאן יש לבדוק מה ההתחייבות אשר ניתנה).
חלק מהמקרים מסתיימים באי הצלחה של הניתוח וכאן כמובן עומד לו הסעד החוזי מול המכון/ רופא אשר ביצע את הניתוח שכן התמורה לכספי הלקוח לא סופקה.
במקרים כאלו זכאי המטופל להחזר הוצאות עלות הניתוח ואף מעבר לכך, במקרים מסוימים.
יש לשים לב כי מדובר בתחום אסתטי אשר מקים חובה מוגברת על מכונים/רופאים לבדוק שהמטופל אכן נתן את הסכמתו מדעת לביצוע הניתוח.
בניגוד לניתוחים אשר להם צורך רפואי ממשי, בניתוחי הסרת משקפיים בלייזר אשר הינם אסתטיים גרידא, החובה לקבל את הסכמתו מדעת של המטופל הינה חובה מוגברת.
החתמה על טופס הסכמה ללא הסבר מפורט בעל פה על הסיכונים הכרוכים בניתוח זה איננה מספקת ובמקרה כזה ניתן יהיה לקבוע כי מכון/רופא התרשל במידה ולא הסביר למטופל את מלוא הסיכונים הכרוכים בביצוע ניתוח מסוג זה.
ישנם פסקי דין רבים הקובעים כי מכונים התרשלו ולא קיבלו את הסכמתו מדעת של המטופל, וסיכונים אשר לא הוסברו בפירוט טרם מתן טיפול התממשו.
מכונים רבים מגיעים עם מטופלים להסדר לאחר ניתוח כושל להסרת משקפיים, כאשר הסדר זה כולל תשלומים חודשיים עבור עדשות קשות אשר להן נזקקים מטופלים באופן קבוע לאחר ניתוחים כושלים מסוג זה. הסדרים מסוג זה אינם מונעים תביעות משפטיות מאוחרות על מלוא הנזקים של המטופל.
רשלנות בניתוחי חזה
רבות מהנשים אשר מבצעות ניתוחים מסוג זה, אינן מודעות לסיכונים הרבים הכרוכים בסוג זה של ניתוחים.
ראשית כל, על כל מועמדת לניתוח לעבור את שלב התאמת סוג הניתוח למטופלת. מדובר בשלב קריטי שכן יש לבחון כל מטופלת על פי נסיבותיה ותכונותיה הגופניות על מנת לאמוד את סיכויי הצלחת הניתוח. כך לדוגמא בניתוחי הגדלת חזה, יש לאבחן את גמישות העור על מנת להתאים שתלים למטופלת או בחינת עברה של המטופלת הספציפית המצביעה על כך שהמטופלת אינה יכולה כלל לעבור ניתוחים מהסוג האמור.
בשלב זה יש לבחון את נושא ההסכמה מדעת של המטופלת לניתוח. כאן עולה השאלה האם טרם ביצוע ההתערבות הניתוחית המטופלת נתנה הסכמתה המודעת לביצוע הניתוח. חלק מהבדיקה הנ"ל מתמקדת בחתימה על טפסי ההסכמה אשר מפרטים את כל הסיכונים האפשריים כתוצאה מהניתוח. כן יש לבחון האם ניתנו למטופלת הנחיות בעל פה והאם הבינה את אשר הוסבר לה.
יש לזכור שניתוחים אלו מבוצעים בהרדמה מלאה – וככל ניתוח המבוצע בהרדמה מלאה קיימים הסיכונים שבהרדמת הגוף.
בהמשך לכך, מעבר לניתוח עצמו – קיים שלב הריפוי, שלב הריפוי הינו קריטי ביותר וחיוני להצלחת הניתוח כולו. כך לדוגמא, יש לוודא כי גופה של המטופלת בניתוח להגדלת חזה אינו דוחה את השתלים. המעקב והחלטות אשר מתקבלות על ידי הרופא במקרים כאלה, הרות גורל.
דוגמא מהפסיקה למקרי רשלנות בתחום זה, הוא מקרה בו תובעת עברה ניתוח להגדלת חזה, השתלים הוכנסו לגופה אך לאחר זמן קצר נמצא זיהום מקומי בשדיים ונמצא כי התפרים היו בחלקם פתוחים. התובעת עברה תפירות חוזרות ונשנות, השתלים הוצאו, אך הוכנסו לגופה שוב,
עד שבסופו של דבר, לאחר דחייה נוספת, קיבל הרופא החלטה להוציא את השתלים מגופה.
בית המשפט קבע במקרה זה כי הרופא התרשל בכך שלא וויתר וניסה להציל את הניתוח בכל מחיר. מדובר בהחלטה שגויה ורשלנית לאור הסיבוכים שנגרמו החל מהמהלך הראשון. לדעת בית המשפט אסור היה להכניס את השתל מחדש.
הפגיעות הנפוצות כתוצאה מניתוחים אשר בוצעו בצורה רשלנית וכושלת הינן- דימומים, אי-סימטריה, התקשות, זיהומים, צלקות, פגיעות עצביות, תחושות נימול, דחיית השתלים על ידי הגוף, פגיעות נפשיות.
***מאמר זה אינו בבחינת חוות דעת משפטית ואינו משמש תחליף לייעוץ משפטי.
עורכת הדין נירית ניב מתמחה בתחום נזקי הגוף.
.jpg)
