לאחרונה אנו עדים לתשדירי פרסומת אינטנסיביים ולעיתים מטעים, במסגרתם מציעים לציבור הגימלאים הצעות לבוא ולהתגורר בבית דיור מוגן. במאמר זה נבחן 8 היבטים משפטיים בענין הסדר דיור זה.


תחילה יצויין כי עד לשנת 2012 לא היה קיים חוק העושה "סדר" ביחסים שבין הדייר המוגן לבין מפעיל בית דיור מוגן. רק ביום 3.6.12 חוקק חוק הדיור המוגן התשע"ב-2012 (להלן:"החוק") (חלק מסעיפי החוק תוקפם הינן רק 6 חודשים מיום פירסומו דהיינו החל מיום- 3.12.12)
החוק פורסם ב 3.6.12, ותחולתו היתה 6 חודשים מיום פרסומו, דהיינו החוק נכנס לתוקפו רק ב- 3.12.12. (קימיים סעיפים בחוק שתחולתם מאוחרת יותר, עליהם נעמוד בהמשך).

 

על פי הוראות ס' סעיף 57 לחוק, כי תחולת החוק תחול אף על חוזים שנחתמו טרם כניסת החוק לתוקפו (למעט סעיף 19(א) שענינו מתן שירותים שמצויינים בתוספת לחוק).


חשוב לזכור- סעיף 50 לחוק קובע מפורשות:" אין להתנות על ההוראות לפי חוק זה אלא לטובת הדייר".


להלן 8 עצות, אותם רצוי לזכור ולבחון:


א. רישיון:


רק בעל רישיון יכול להפעיל בית דיור מוגן. בעל הרישיון חייב להיות גם בעל המקרקעין או חוכרה (או אז עליו להביא אישור שימוש כבית דיור מוגן מהבעלים).


מי שמבקש רישיון לא הוכרז כפושט רגל ו/או אם מדובר בחברה, לא ניתן כנגדה צו פירוק, כינוס נכסים, ואו פירוק מרצון.


מי שמבקש רישיון הוכיח כי הינו בעל יציבות כלכלית מתאימה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת וכן מבקש הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של הממונה, כי הוא ערוך לעמוד בתנאים הנדרשים לפעילותו של בית דיור מוגן לפי סעיף 13 לחוק.


דרישות חוק אילו באו על מנת להגן על הדייר בבואו להכנס להסכם התקשרות עם מפעיל בית דיור מוגן. עד לחיקוק החוק לא היו כל קריטריונים להפעלת בית דיור מוגן, ובודאי לא הייתה דרישה לרישיון. עתה על מנת להפעיל בית דיור מוגן קיים הכרח לעמוד על בדרישות החוק לצורך קבלת רישיון , ובדרישות תיפעוליות על מנת לשמור על הרישיון (פרק ג לחוק עוסק ב"תנאים, חובות והגבלות לעניין הפעלת בית דיור מוגן"-נכנס לתוקף 30 חודשים מיום 3.12.12 ) שכן בידי הממונה על בתי דיור מוגן במשרד הרווחה להתלות או לשלול את הרישיון עקב אי עמידה בדרישות החוק ותקנותיו, ואף להטיל סנקציות של קנס ומאסר, לרבות הטלת אחריות על נושא משרה בתאגיד), לפיכך, באם לבית הדיור המוגן יש רישיון בתוקף, אזי פוחת הסיכוי להתקשר עם בית דיור מוגן לא חוקי.


הטיפ הראשון הוא איפוא: יש לדרוש לראות את הרישיון ולהקפיד לבדוק שהוא בתוקף.


ב. מסמך גילוי:


בסעיף 17 לחוק קבע המחוקק כי חלה על מפעיל בית דיור מוגן להציג בפני הדייר בטרם חתימת ההסכם מסמך גילוי שיפרט את הפרטים כדלקמן:


"(א) בעל רישיון הפעלה ימסור למי שמבקש להיות דייר, זמן סביר לפני כריתת הסכם ההתקשרות עמו, מסמך גילוי, לפי טופס שקבע השר, שבו יפורטו עניינים אלה:


(1) זהות בעל הרישיון ומנהל בית הדיור המוגן, ובכלל זה שמם ומספרי הזהות שלהם, ואם בעל הרישיון הוא תאגיד — מספר התאגיד, וכן מענם ודרכי ההתקשרות עמם;


(2) מספר הרישיון שניתן לבעל הרישיון, היותו של הרישיון רישיון קבוע או רישיון מותנה כאמור בסעיף 7(ג), וכן המועד שבו ניתן ותקופת תוקפו;


(3) זכויותיו של בעל הרישיון במקרקעין שעליהם בנוי או ייבנה, לפי העניין, בית הדיור המוגן, ואם בעל הרישיון אינו בעליהם של המקרקעין כאמור — גם פרטי זהותו של בעל המקרקעין;


(4) התנאים לקבלתו של מי שמבקש להיות דייר לבית הדיור המוגן, ככל שישנם, לרבות תנאים הנוגעים למצבו הרפואי והתנאים לפינוי דייר בשל מצב רפואי לפי הוראות סעיף 29(א)(3);


(5) תיאור המבנה בבית הדיור המוגן, הדירות שבהן התעניין מי שמבקש להיות דייר ותנאי השימוש בהן;


(6) תיאור השטחים הציבוריים בבית הדיור המוגן ותנאי השימוש בהם;


(7) תקופת הניסיון ומשכה, בהתאם להוראות סעיף 18, והתשלומים שישלם הדייר בעדה;


(8) השירותים שיספק בעל רישיון ההפעלה לדייר בבית הדיור המוגן, בהתאם להוראות סעיף 19, בסיווג לפי שירותי חובה, שירותים לפי ההסכם ושירותי רשות, אם ישנם;


(9) התשלומים שישלם הדייר, ובכלל זה פיקדון, וכן פרטים אלה לגבי דירות כאמור בפסקה (5):


(א) לעניין פיקדון:


(1) גובה הפיקדון, וכן מנגנון קיזוז הפיקדון כנגד חיוב של הדייר ככל שנקבע מנגנון כאמור;


(2) אופן השבת הפיקדון, כולו או חלקו, לאחר סיום ההתקשרות, הוראות לעניין ניכוי סכומים מהפיקדון ומועדי השבת הפיקדון בהתאם להוראות סעיף 28(א) ו–(ב);


(3) הצמדת הפיקדון בהתאם להוראות סעיף 28(ד);


(ב) לעניין דמי האחזקה: גובהם, המועדים לתשלומם, המנגנון לעדכונם כאמור בסעיף 26, ופירוט השירותים שיינתנו לדייר בעדם; בחוק זה, "דמי האחזקה": תשלום עתידי שהדייר מחויב לשלמו לבית הדיור המוגן בעד השירותים הניתנים לו בבית הדיור המוגן, בלי שניתנת לו אפשרות מעשית לוותר על התשלום במסגרת העסקה;


(ג) לעניין כל תשלום אחר, שאינו כלול בדמי האחזקה: גובה התשלום, מועדי התשלום, המנגנון לעדכונם וזכותו של הדייר לבטל את קבלת השירותים;


(10) זכותו של הדייר להבטחת כספי הפיקדון שישולמו על ידו ופרטי הבטוחה שמתחייב בעל הרישיון לתת לדייר להבטחת הכספים בהתאם להוראות סעיף 27;


(11) פרטים בדבר זכותו של הדייר לבטל את ההסכם;


(12) פרטים לגבי קיומה או העדרה של מחלקה סיעודית בבית הדיור המוגן וכן כל הסדר אחר שעניינו מתן טיפול סיעודי לדייר;


(13) תנאים למגוריו של מטפל בדירה בבית הדיור המוגן, בהתאם להוראות סעיף 33;


(14) תנאים להחזקת בעל חיים בבית הדיור המוגן;


(15) תנאים למעבר של דייר מדירה אחת לדירה אחרת בבית הדיור המוגן, למחלקה סיעודית בבית הדיור המוגן או במקום אחר, או למוסד רפואי אחר, לרבות התשלום הנובע ממעבר כאמור בתוך אותו בית דיור מוגן, והשבת הפיקדון, כולו או חלקו, בנסיבות אלה;


(16) תנאים לשמירת זכות המגורים בבית הדיור המוגן במקרה של אשפוז הדייר באופן זמני במוסד אחר, והתשלום בעד שמירת הזכות כאמור;


(17) כללי ההתנהגות בבית הדיור המוגן שנקבעו לפי סעיף 21;


(18) תנאים לפינוי החפצים מהדירה לאחר סיום ההתקשרות, לרבות לאחר פטירתו של הדייר, והטיפול בחפצים שנותרו בדירה;


(19) כל עניין אחר שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר.


(ב) (1) מסמך הגילוי ייחתם בידי בעל הרישיון או מי מטעמו, ויצוין בו התאריך שבו נמסר למבקש להיות דייר; מסמך הגילוי, למעט לעניין כללי ההתנהגות לפי סעיף קטן (א)(17), יהיה בתוקף כלפי בעל הרישיון שלושים ימים ממועד מסירתו.


(2) מסמך הגילוי יהיה ערוך, ככל האפשר, בשפתו של מי שמבקש להיות דייר או בשפה שהוא דובר ומבין אותה, או באחת מהשפות המפורטות להלן על פי בקשתו: עברית, ערבית, אנגלית, רוסית או אמהרית; על אף האמור, בעל רישיון הפעלה רשאי לערוך את מסמך הגילוי בעברית אם המציא, על חשבונו, למבקש להיות דייר תרגום של מסמך הגילוי לאחת השפות האמורות או לשפה אחרת שביקש המבקש.


(3) הוראות לפי סעיף 4א לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, לעניין גודל אותיות בחוזה אחיד, יחולו, בשינויים המחויבים, על מסמך הגילוי.


(ג) מסמך גילוי כשלעצמו לא יהווה התחייבות של המבקש להיות דייר או של בעל הרישיון להתקשר בהסכם התקשרות". 


הטיפ השני הוא: דרוש מסמך גילוי על פי תנאי החוק בטרם ההתקשרות.

ג. ההסכם:


על פי החוק, כל התקשרות חייבת להיעשות בהסכם ובכתב. לפיכך, אין להסתפק בכותרת של הסכם רק כ"הסכם פקדון צמוד מדד" או כותרת ברוח הצד הכספי בלבד, ויש לעגן בכותרת כי ההסכם הוא הסכם לדייר מוגן בהתאם לחוק הדיור המוגן התשע"ב-2012. 


תחילה אף יודגש כי תקופת שלשת החודשים הראשונים, הינה תקופת ניסיון, שבו לדייר הזכות לבטל את הסכם ההתקשרות ולקבל את הפקדון לאלתר.


הטיפ השלישי הוא: לדרוש לקבל את נוסח ההסכם ולבדוק האם נכללת בו תקופת ניסיון.

ד. הפקדון והניכוי השנתי ממנו:


"הפקדון": סכום הפקדון הינו דבר שנתון למו"מ בין המבקש להיות דייר למפעיל. אין למפעיל כל יתרון ואין לקבל את סכום הפקדון שהוא מציע, "כתורה מסיני", שכן מדובר במו"מ ככל עיסקה כלכלית אחרת.


"הניכוי השנתי מהפקדון"-יש לעגן בהסכם ההתקשרות, מה יהיה הניכוי השנתי מהפקדון-הוא נע בין 1%ל- 3% כולל מע"מ . גם כאן יש לנהל מו"מ לגבי גובהו (יש לזכור שבנוסף יהיה על הדייר לשלם דמי אחזקה לא מבוטלים מדי חודש בחודשו), ויש לציינו בסכום קבוע בשקלים בהסכם.


"תקופת הניכוי השנתי"- יש לעגן בהסכם את תקופת השנים שבה ינוכה הניכוי השנתי מהפקדון. וכן שלאחריה לא ינוכה כל סכום מהפקדון, והדייר יהיה זכאי להתגורר ביחידת הדיור לכל ימי חייו, ללא התניה כל שהיא.


הטיפ הרביעי הוא: ניתן לנהל מו"מ על גובה הפקדון ותנאי הניכוי השנתי.

ה. דמי התחזוקה החודשיים:


שוב מדובר במו"מ לגבי שיעור דמי התחזוקה. מאחר ומדובר בסכום של אלפי שקלים בחודש, הרי (בנוסף לניכוי השנתי מהפקדון) אזי יש לקבוע סכום קבוע, ללא אפשרות להעלות אותו לגבי שירות שהדייר לא יכול לוותר עליו (סעיף 26 (2) קובע: " לא יעלה את דמי האחזקה וכל תשלום אחר שאין לדייר אפשרות מעשית לוותר עליו במסגרת העסקה, הנגבים מהדייר, מעבר לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן, אלא בהתאם לשינוי בעלויות התפעול השוטף של בית הדיור המוגן, ולא יותר מהשיעור המרבי שנקבע בהסכם ההתקשרות".


הטיפ החמישי: דמי האחזקה לא יכולים להשתנות באופן שרירותי אלא על הקבוע בחוק.

ו. תשלומים לנותני שירות וארנונה:


על פי סעיף 32 לחוק, יש לדייר הזכות להתקשר עם כל נותן שירותים באופן ישיר, ללא זכות של המפעיל להתנגד. פעמים מבקש המפעיל כי ההתקשרות של ספק השירותים תהיה עימו , והדייר ישלם לו את העלויות, שוב בתוספת מע"מ. הדבר אינו מוצדק, שכן לא רק שזאת זכותו של הדייר להתקשר ישירות ואולי להשיג הנחות שונות, הרי במיוחד אין מקום לחייבו לשלם למפעיל מע"מ על מע"מ (של נותן השירות). 


בענין זה, יש לציין את הארנונה: על פי הסכם ההתקשרות, מנסה המפעיל להטיל על הדייר גם את חיובי הארנונה בגין :שטחים ציבורייים, שטחי משרדים, שטחי הנהלה וכו' (שטחם מחולק בין כל הדיירים וכל דייר נדרש לשלם את חלקו היחסי). יש לנהל מו"מ בענין זה כך שהשטחים הללו לא יחולו על הדייר, מאחר ושטחים אילו מהווים את ההבדל בין דיור מוגן לבין דיור רגיל, בשטחים אילו מתקיימת הפעילות של הדיור המוגן, ולכן על המפעיל לשאת בהם.


בנוסף, יש לבקש כי הארנונה בגין שטח יחידת הדיור תשולם ישירות על ידי הדייר או לחילופין, באם הדבר נעשה באופן מרוכז על ידי המפעיל, אזי שלא יגבה בגין כך מע"מ.


הטיפ השישי: יש לבדוק היטב את גובה התשלומים השוטפים ואת מנגנון גבייתם. במסגרת זו נעשית גבייה עקיפה בהיקפים עצומים לכאורה בניגוד לחוק.

ז. בטוחה לפקדון:


יצויין כי סעיף 27 הדן בקבלת אחת הבטוחות להלן, תוקפו ותחילתו הינו 30 חודש מיום תחילת החוק, דהיינו מיום 3.12.12 חרף זאת יש לעמוד על קבלת בטוחה ראויה תוך ישום דה-פקטו את הוראות הסעיף מאחר ומדובר בתקופת התקשרות ארוכה, ומאחר ולא ידוע מה ילד יום בכל הקשור למפעיל בעל הרישיון ו/או לדייר, הרי עולה הצורך להבטיח את כספי הפקדון (שהינו סכום משמעותי), כך שבכל עת ומיידי יוכל הדייר לממשו ולקבלו בכסף (במיוחד כשסעיף 18 ג לחוק קובע: בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), דייר רשאי לבטל את הסכם ההתקשרות בכל עת, ובלבד שהודיע על כך לבעל הרישיון שלושה חודשים מראש; על ביטול כאמור יחולו הוראות סעיף 28-דהיינו השבת הפקדון)
לפיכך, סעיף 27 לחוק מונה מספר בטוחות לצורך כך כדלקמן:


א) בעל רישיון לא יקבל מדייר על חשבון הפיקדון, סכום העולה על שבעה אחוזים מהפיקדון או 70,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך, אלא אם כן עשה אחד מאלה לצורך הבטחת השבת כספי הפיקדון, כפי סכומו מעת לעת, לפי בחירתו של בעל רישיון ההפעלה:


(1) מסר ערבות בנקאית לדייר;


(2) ביטח את הדייר אצל מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, כמוטב בלתי חוזר בחוזה הביטוח, ובלבד שדמי הביטוח שולמו מראש;


(3) העביר 40 אחוזים מהפיקדון לנאמן, לפי חוזה נאמנות שהדייר הוא הנהנה בו;


(4) רשם משכנתה ראשונה על המקרקעין לטובת הדייר.


(ב) בעל רישיון הפעלה יישא ב–20 אחוזים מהעלות הכרוכה בהבטחת הכספים ששילם דייר על חשבון פיקדון, בהתאם להוראות סעיף זה, וביתרת העלות, יישא הדייר; בעל רישיון הפעלה לא ישית את העלויות המוטלות עליו לפי סעיף קטן זה על הדיירים, לרבות באמצעות דמי האחזקה.


(ג) מימוש בטוחה שניתנה לפי סעיף קטן (א) יהיה בנסיבות של חדלות פירעון, לרבות בנסיבות של צו הקפאת הליכים, צו לקבלת נכסים, צו פירוק או צו למינוי כונס נכסים או בנסיבות שבהן נוצרה מניעה מוחלטת להשיב את הפיקדון; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע לעניין זה עילות נוספות של חדלות פירעון למימוש הבטוחות, וכן הוא רשאי, בלי לגרוע מהוראות כל דין, לקבוע את נוסח הערבות הבנקאית ואת נוסח פוליסת הביטוח.


(ד) הוראות סעיף קטן (א), לא יחולו אם הדייר בחר שלא לקבל בטוחה; החלטת הדייר כאמור תינתן בכתב".


הטיפ השביעי: יש לעמוד על קבלת ערובה חוקית וראויה לפקדון.

ח. אספקת שירותים:


החוק קובע באופן קוגנטיבי (בסעיף 19), כי על המפעיל לספק את השירותים הבאים כשרותי חובה (רק את היקפן יש לקבוע בהסכם ההתקשרות):


(1) שירותי אחזקה לבית הדיור המוגן, ובכלל זה לדירות, לשטחים הציבוריים, למערכות ההפעלה ולציוד שמעמיד בעל רישיון הפעלה בבית הדיור המוגן;
(2) שירותי ניקיון לבית הדיור המוגן, ובכלל זה לשטחים הציבוריים שבו, ולמעט ניקיון הדירות;


(3) כניסה מבוקרת לבית הדיור המוגן; 4) הפעלת מנגנון של מענה אנושי לקריאה לעזרה של דייר לאורך כל שעות היממה;


(4) מתן שירותי בריאות לדיירים בידי אחות, לרבות ניהול מידע רפואי לגבי הדיירים והפניה לטיפול רפואי, בכפוף לרצונם;


(5) שירותי עזרה ראשונה בבית הדיור המוגן, במשך כל שעות היממה, בידי אדם שקיבל הכשרה מתאימה לכך;


(6) פעילות תרבות, העשרה וספורט, אשר תיקבע בהתייעצות עם ועד הדיירים, ככל שמונה, מתוך סל שירותים שעליו יורה השר, בהתייעצות עם השר לאזרחים ותיקים;


(7) שירותי עבודה סוציאלית בידי עובד סוציאלי.


הטיפ השמיני: יש לבחון כי שירותי החובה נכללים בסל השירותים לגביהם לא נדרש תשלום נוסף או בכפל.

סיכום: עמידה ב 8 הטיפים שפורטו במאמר זה הינה רק תחילת הדרך בבדיקת התנאים למעבר לדיור מוגן בגיל השלישי אולם יש בהם בכדי להיות שלב ראשון ותחילת המו"מ בדרך לתנאים הגונים והוגנים.


מאמר זה אינו בגדר יעוץ משפטי ועל כל דייר לבחון באופן פרטני את תנאי ההסכם המוצע לו.

ינקוביץ שמואל, עו"ד