חשיפת כתובת IP של גולש באינטרנט רק במקרה שבוצעה לכאורה עבירה פלילית או גם במקרה של עוולה אזרחית ?

החוק צועד נחושות מאחורי המציאות ונברא בעטייה. החקיקה והפסיקה בענייני מחשבים ואינטרנט, מתעצבת על בסיסם של אירועים וסכסוכים לאחר מעשה, ותוך שפסיקת בתי המשפט, בלית ברירה, מייצרת במקרים רבים את הנורמות החוקיות הראויות שכן המחוקק עדיין שותק בעניין זה.


לאחרונה ניתן פסק דין מעניין ומקיף בסוגיית מידת החיסיון שיש לגולש אלמוני ומידת יכולתו להסתתר מאחורי זהותו האלמונית ברשת.

בה"פ 250/08 חברת ברוקר טוב נ. גוגל ואחרים, נדונה שאלת מידת התערבותו של ביהמ"ש בחשיפת זהותו של גולש בעל כתובת אלקטרונית מסוימת. התובעת, חברת ברוקר טוב, ביקשה כי ביהמ"ש יסייע בחשיפת זהותם של בעלי אתר אינטרנט, שלטענתם העתיק מאתרם את הפורמאט והמידע, ויצר אתר מתחרה, מזוייף, אשר מנועי החיפוש מובילים אליו ישירות במקום לתובעת. התובעת ביקשה לתבוע את בעלת האתר המזויף לנזקיה בגין הפרת זכויות הבעלות על קנינה הרוחני של התובעת.

החברה התובעת טענה בנוסף כי החברה המזייפת הוציאה דיבתה והכפישה את שמה באתר המזויף ולפיכך לצורך הגשת תביעה נדרשים פרטי בעלי האתר המזויף.

ביהמ"ש קבע כבר בעבר כי פרטי הגולש יחשפו מקום בו מדובר בחשד לכאורה לביצוע עבירה פלילית.

ומהו הדין במקרה בו בוצעה לכאורה רק עוולה אזרחית ? האם ייחשף שמו של הגולש בצו ביהמ"ש מקום בו לא נעברה עבירה פלילית אלא קיים חשש לעוולה אזרחית בלבד.

על כך השיב ביהמ"ש בפסק הדין כי:" מסך האנונימיות הקיים באינטרנט, אינו מיועד כדי לעזור למבצעי עבירות פליליות להימלט מחשיפתם לאור השמש, כמו גם לא למעוולים למיניהם..." וכן " אין שום סיבה, שבתי משפט לא ימשיכו בדרך ההתוויה המשפטית אותה התוו לגבי עבירות פליליות ויבחנו את הנושא גם במשקפיים "נזקיות", קרי: השאלה תהיה האם שיטת המשפט שלנו, הליבראלית, מצדיקה מתן מגן למאן דהוא הגורם לנזק כלכלי לחברו, כשהוא מסתתר מאחורי מכשיר טכני, שמטרתו הבסיסית היתה והינה שונה. איני סבורה שאנו צריכים לשנות יסודות מושכלים של השיטה, ולטעמי אין כל מניעה שבתי המשפט יחשפו כתובת אינטרנט של גולש שפוגע בחסות האינטרנט בזכויות קניין רוחני של אחר, מתוך רצון להתחרות בו.

מאחר ובדרך שבה נעשה שימוש בשמה של המבקשת מס. 1 נוצרה, לכאורה, הפרה של סימן מסחר רשום שלה וגם או נוצרה לכאורה מראית של גניבת עין, אני מורה על חשיפת כתובת ה – IP של המשתמש."

אמור מעתה, מקום בו לכאורה נעברה באינטרנט עבירה פלילית או בוצעה עוולה אזרחית, יענה ביהמ"ש לבקשה ויחשוף את פרטי הגולש לשם מתן אפשרות לניזוק לממש את זכויותיו ולתבוע נזקיו מהמזיק.

ינקוביץ אירית , עו"ד

**המאמר אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי.