לדעתי עדיף גישור מרצון גם על פני ההליך המחייב היום את הפונים לבית המשפט לענייני משפחה שכותרתו: "יישוב סכסוך".


הרי סכסוך משפחתי צופן בחובו לא רק מה שרוצה כל צד מהאחר. הוא טעון בחלומות שהיו והתנפצו, בילדים הנמצאים בין לבין, בעתיד משותף שכבר לא יהיה. המגשר הוא הדמות המקצועית שיכול לאחות את השברים ע"מ להגיע לפתרון מושכל. המאבק המשפטי מתיש, ארוך, תלוי יומנו של השופט/ת העמוס/ה. המגשר עומד לרשות הצדדים באופן מיידי כמעט ובניהול נכון של הליך ניתן לסיימו בפרק זמן קצר ביותר ובאופן מיטבי.


מציאת פתרונות יצירתיים ומוסכמים לסכסוכים המשפחתיים


כאשר הצדדים משוכנעים מלכתחילה כי פניהם לגישור, אי ההסכמות יקבלו אט אט את המבנה הנכון והראוי שמסקנתו אחת - הסכמה תוך הבנה, הליכה לקראית הפתרון המשותף ולא הזדקקות לפתרון כפוי בדמות פסק דין. בעיות רבות וקשות ניתנות לפתרון יצירתי במהלך הגישור. פתרון יצירתי זה אינו יכול להיות חלק בהליך משפטי. בית המשפט פוסק לפי ראיות במסגרת סדרי הדין.


כך לדוגמא לאחרונה עסקתי בהליך גישור בין הורים גרושים אשר האם טענה כי האב חייב לה דמי מזונות קטינה עבור שנים קודמות עקב אי תשלום הפרשי הצמדה. בהליך משותף בין בני הזוג ולטובת הקטינה הסכימו ההורים על הסבת החוב לטובת תשלום שכר לימוד בבית ספר פרטי עבור הקטינה ולרווחתה.


זוג שפנה אלי לפני כשנה וגובש הסכם במסגרת הליך גישור, נקלע דווקא לאחר הגירושין למבוי סתום בקשר לשאלות ממוניות ואחרות לגבי הקטינים. כוון שבהסכם הגירושין נקבע מנגנון של פנייה לגישור הרי שני בני הזוג פנו אלי, ובזמן קצר התגבש פתרון לשביעות רצון הצדדים.


חשוב להדגיש כי אין מניעה שהצדדים יהיו מיוצגים על ידי עו"ד בהליך הגישור אך יחד עם זאת האוריינטציה חייבת להיות כזו שלא "שוברים את הכלים", לא פונים לבית המשפט בבקשה ליישוב סכסוך על כל מהמורה שבדרך. לשמחתי עד היום אף הליך גישור שהייתי שותפה לו לא נקלע למבוי סתום.


למגשר יש יתרון בכך שהוא יכול להיפגש עם כל צד בנפרד, בהסכמת הצד השני כמובן ובידיעתו. לעיתים הפגישות האישיות מגלות את המניעים האמתיים, את לב הסכסוך. שופט/ת לעולם לא יפגוש צד לבד, אלא מקסימום רק את באי כוח הצדדים יחדיו.


גישור ולא פתרון כפוי מביא את הצדדים לכך שישכילו לשמור על ערוץ הידברות פתוח ויחסים תקינים גם לאחר שהסכסוך הגיע אל קיצו.
לעומת זאת, מרבית פסקי הדין שניתנים בין בני משפחה אינם מנבאים עתיד ורוד למערכת היחסים בין הצדדים. בית המשפט מעצם הווייתו מכריע בסכסוך. הצד שיצא וידו על התחתונה לעולם ירגיש כי "הפסיד". עולם המונחים של "רווח" ו"הפסד" כמגדיר את היחסים בתוך המשפחה, זר לבני משפחה טרם הסכסוך. מדוע שיחלוש על יחסיהם גם התגלע סכסוך?


הגישור יכול וישמור על שיח שהינו נטול מונחים של רווח והפסד כך שגם הפתרון שיתגבש יהווה גשר להמשך מערכת יחסים תקינה גם אם המשפחה כבר אינה בגדר "משפחה".


גישור הוא המפתח לפתרון הסכסוך במשפחה.


מאת: עו"ד נאוה סרף-הרשקוביץ