המועצה למניעת רעש וזיהום אויר הגישה עתירה לבג"ץ נגד משרדי הממשלה, וטענה כי אי התקנת תקנות ע"פ חוק קרינה בלתי מיינת 2006 הינו מחדל בלתי חוקי אשר עלול לפגוע ויתכן כי כבר פוגע בבריאות הציבור ודרשה להגדיר בתקנות ערכי סף לחשיפה לשדות חשמליים ומגנטיים מרשת החשמל.
בעקבות מתו צו על תנאי, הוגש נוסח התקנות אשר החריג סיפי קרינה עבור שהייה ארוכת טווח. בית המשפט העליון: סעד שהתבקש בעתירה - מומש, אך המחלוקת המהותית נותרה בעינה.
לטענת העותרים, חוק הקרינה הבלתי מייננת (להלן: החוק), מאפשר לממשלה להתקין תקנות ולהגדיר סף לעוצמת השדה המגנטי, וכי מדובר בסמכות שבחובה, עם הגדרת של המועד לקיומה של החובה, ואילו המדינה הותירה "פרצה", ולא התקינה תקנות לאורך תקופה ארוכה מאוד.
בית המשפט העליון: חוק אינו המלצה בלבד.
המשיבים ניסו להסביר את גרירת הרגלים ביחס לחובת התקנת התקנות בכך שאימצו סטנדרט שנקבע בדו"ח ועדת המומחים 2005 כהסדר זמני בהתאם לסעיף 26 לחוק, אשר הגדיר ערך השדה המגנטי המרבי לחשיפת הציבור מרשת החשמל של 1000 מיליגאוס.
בית המשפט הדגיש, כי תאריך היעד שנקבע בחוק להתקנת התקנות עבר לפני 14 שנים, וכי בנסיבות העניין יש לאכוף את החובה הסטטוטורית, והורה לממשלה בצו, כי טיוטת התקנות תוגש עד ליום 27 דצמבר 2018.
בעקבות כך הגישה המשיבה תקנות הקרינה הבלתי מייננת (תיקון), התשפ"א-2020. בתקנות המוצעות נקבע סף חשיפה לגבי שהייה קצרת מועד בקרבת מתקן חשמל, ולגבי חשיפה ממושכת, הוצע לקבוע סדרה של אמצעי זהירות ולהקצות תקציבים. הצעה זו הוגשה לאישור בועדת הפנים.
עם הכנת נוסח התקנות על ידי השרה להגנת הסביבה התביעה מיצתה את עצמה
לטענת העותרת, ליבת העתירה הינה חשיפה מתמשכת לקרינה, וטיוטת התקנות שהנוחה על שולחנה של ועדת הפנים אינה עוסקת בכך, ומשכך לא קיימה השרה להגנת הסביבה את חובתה הסטטוטורית.
לשיטת בית המשפט, מאחר וועדת הפנים של הכנסת לא צורפה כמשיבה לעתירה מלכתחילה, אין ליתן סעד אופרטיבי נוסף, וזאת על אף שהנחת נוסח התקנות בפני וועדת הפנים אינה מהווה ראייה להשלמת הליך התקנת התקנות.
על אף הקביעה של בית המשפט כי העתירה מיצתה את עצמה, נאמר בשולי פסק הדין, כי טרם תמה המחלוקת סביב התוכן המהותי של התקנות: "לא למותר לציין כי העותרת תוכל לשוב ולפנות לבית משפט זה לאחר שתקנות כאמור יותקנו, באם יהיו לה השגות בנוגע לתוכנן, וטענות הצדדים כולם שמורות להקשר זה".
לסיכום
בית המשפט קבע כי יעקוב אחר חקיקת התקנות, והמליץ למשרדי הממשלה לגבש עמדה ביחס למחלוקת שטרם מוצתה במסגרת הדיונית הנוכחית, בעניין קרינה ממושכת, וסיפי הקרינה לטווח הארוך.
מדובר בפסק דין משמעותי בתחום הקרינה, שהוא אחד הנושאים הבוערים בתחום הגנת הסביבה ושמירה על בריאות הציבור, אשר פותח דלת לסעדים משפטיים ושינוי גישה בתחום זה.
עודכן ב: 06/07/2021