פיטורים הלכה למעשה – הליך השימוע חובה או רשות?
ראשית ידון המאמר בהגדרת השימוע:
"שימוע" – משמעות הליך השימוע הינה, מתן אפשרות לעובד להשמיע את עמדתו בגין רצונו של המעסיק לסיים את עבודתו בבית העסק. היתרון הוא, כי העובד הופך להיות בעל השפעה על ההחלטה לסיום תקופת העסקתו בבית העסק.
מהיכן החובה?
לאור העובדה, כי החובה אינה חובה חקוקה, הרי שניתן לראות כי החובה הינה חובה הנובעת מההלכות הפסוקות בעניין זה. בראשית הזמן, טרם הוחל הליך השימוע על המגזר הפרטי, היה נהוג לדבוק בהליך השימוע רק במגזר הפרטי מכוח הסכמים קיבוציים, אך בא בעת הפנים בית הדין, כי הזכות הנ"ל יכולה וראויה לחול על המגזר הפרטי גם כן.
ומן ההלכות – "זכות הטיעון עומדת לעובד במלוא הדרה כלפי המעסיק הפרטי בה במידה שעומדת לו כלפי המעסיק הציבורי...." חובת השימוע מוטל על כלל המעבידים, ללא יוצאים מן הכלל.
מתי יש להודיע לעובד על זכותו לשימוע? מועד ההודעה לעובד ראוי שיעשה בפרק זמן סביר טרם השימוע עצמו, היינו ימים מספר טרם השימוע.
חשוב לזכור!! לעובד קיימת הזכות להיות מיוצג בשימוע, שכן זכות הייצוג הינה זכות יסוד, אך אם זאת יש אף לזכור, כי עצם היותו של העובד מיוצג אינה הופכת את הליך השימוע להליך משפטי!
מה ההשלכות של פיטורים ללא שימוע?
פיטורים שיעשו ללא הליך שימוע כדין, אשר נעשה מטעמים של תום-לב ובהליך תקין, עלולים לגרור את המעסיק לחשיפה של תביעה לפיצוי בגין הפרה זו. גובה הפיצוי יכול להגיע במקרים קיצוניים אף לערך של 12 חודשים עבודה במכפלת השכר הקובע לפיצויים (רק במקרים קיצוניים בלבד) והכל תלוי בנסיבות המקרה.