תאגיד הינו גוף משפטי ערטילאי, הקיים בפני עצמו, והרשאי להגיש תביעות ולכרות חוזים בשמו שלו.

 

דיני התאגידים מאפשרים לכל אדם לייסד תאגיד, ובתנאי שמטרותיו חוקיות וששמו אינו דומה לשמו של תאגיד אחר עד כדי הטעיית הציבור.

בנוסף ישנה אגרה. האגרה בגין פתיחת חברה עומדת כרגע ע"ס כ- 2,200 ש"ח.

 

להקמתה של חברה יתרונות רבים. פעילות עסקית במסגרת של חברה מאפשרת לבעלי החברה להימנע ממצב בו קריסתה של החברה, מביא, בהכרח, לקריסתם הכלכלית האישית.

 

מסך ההתאגדות הינו מונח ערטילאי היוצר חוצץ בין ההון האישי של בעליה של החברה לבין הון החברה.

 

בחברה בע"מ בעיקר, הנושים לא רשאים להיפרע מכספים האישי של בעלי החברה.

 

ואולם, לכלל זה של מסך ההתאגדות ישנו סייג.

 

הסייג קרוי הרמת מסך ההתאגדות, והרמתו גורמת לכך שיראו את בעלי החברה כחבים אישית בחובות החברה.

 

אילולא סייג זה, היו חופשיים בעלי חברות לנהוג בדרך רשלנית ומופקרת, מתוך ידיעה מראש שנושיהם לעולם לא יפרעו מרכושם האישי, והציבור בכללותו היה נפגע.

 

ואולם, בתי המשפט הכירו כי אין לעשות שימוש חופשי באפשרות הרמת המסך, אלא שימוש זהיר ומבוקר, שלא כן תרד הכדאיות להקמת חברות, המסחר והכלכלה יפגעו.

 

פסיקת בתי המשפט קבעה כך:

 

בפסק הדין 1443/01 מור לוי נאמר כי מנהלי החברה רשאים ליטול סיכונים סבירים ובתום לב, וכי סיכונים מצויים בבסיס כל אופרציה עיסקית וכלכלית.

 

בפסק הדין מילה ברנר 900/92 כנ"ל.

 

בפסק הדין אהוד ענבר נגד אפרים בן מנשה בית המשפט חייב את המנהל אישית שכן קבע כי זה ידע מראש שהחברה לא תוכל לעמוד בחובותיה.

 

ע"א 2643/00 כץ מקס נקבע כי אדם לא מחויב לספר לציבור או לנושיו על כל בעיה כלכלית שצצה בחברה, והוא רשאי ואף מחויב לנסות ולהציל את החברה, כל עוד קיים סיכוי סביר להצלתה של החברה או התאגיד.

 

ברור כי מרמה וניסיון להחצין את חובות החברה ולהתנער מהם יצדיקו הרמת מסך, והשאלה היא שאלה עובדתית בכל מקרה ומקרה.

חוק החברות נוקב את העילות בגינן יכול בית המשפט להרים את מסך ההתאגדות. לבית המשפט שמור שיקול דעת ויכול להרים מסך אם הדבר צודק.

 

לבית המשפט נתונה בחוק החברות הסמכות לפרק חברה אשר לא החלה בפעילותה בתוך שנה מהקמתה.

 

חברה שלא משלמת אגרה תחויב בעיצום או קנס כספי ואפשר שתוסר ממרשם רשם החברות.

רישום עמותה, הקמת עמותה חדשה -

משרד עו"ד עודד פרץ ושות' מייצג מספר רב של עמותות ומלווה עמותות באופן שותף.

 

המשרד רושם ומקים עמותות חדשות וכן עוסק בפירוקן של עמותות.

 

החוק הרלבנטי הוא חוק העמותות התש"ם 1980.

 

עמותה חדשה יכולים להקים שני בני אדם בגירים.

בקשה לרישומה של עמותה חדשה מוגשת לרשם העמותות.

 

רישום עמותה חדשה מצריך בקשה לרישום עמותה, במלווה בתצהיר מאומת ע"י עורך דין.

 

לכך יש לצרף את תקנון העמותה. העמותה יכולה לנסח תקנון, ואם לא עושה כן אזי מאמצת את תקנון העמותה הנקוב בחוק העמותות.

דינו של תקנון העמותה הוא כדין חוזה בין חברי העמותה.

 

לבקשת רישום העמותה החדשה יש לצרף אישור על תשלום אגרה לרישום העמותה.


את אגרת רישום העמותה ניתן לשלם בדואר או באינטרנט.
 

עמותות שמחזורן לא עולה על 300 אלף ש"ח בשנה ושלא משלמות שכר, יכולות לצרף תצהיר מאומת ע"י עו"ד ולזכות בהנחת רישום של מחצית הסך הרגיל, כך שיעמוד ע"ס 363 ש"ח בליווי 38 ש"ח בגין דמי פרסום העמותה ברשומות.

 

שם העמותה החדשה חייב שיהיה שם שאינו זהה או דומה לשמות אחרים עד כדי להטעות את הציבור.


לכן, בבקשת רישום העמותה מומלץ לנקוב במספר שמות חלופיים לשמה של העמותה.

 

רשם העמותות לא יאשר שמות בלתי ברורים, כאלו פוגעניים, שמות המצביעים על בלעדיות, על חסותה של המדינה או מוסדותיה.

לא תרשם עמותה השוללת את קיומה של ישראל כמדינה יהודית.

 

למטרה חייבות להיות מטרות נקובות וחוקיות. אסור שמטרות העמותה יכוונו למטרה של עשיית רווחים או חלוקתם, ובך מובדלת עמותה מחברה.

 

רשם העמותות לא יאשר עמותה בשם הכולל את המילים - "התאחדות", "איגוד", "עירוני", "ממשלתי", "מרכזי", "בינלאומי" וכולי, ללא אישור מהמדינה או הרשויות המתאימות.

 

על מנת לרשום את העמותה החדשה, יש להמציא את כל המסמכים הדרושים לרשם העמותות, במקור. אין לשלוח חומרים בפקס.

חשוב לדעת! כל עוד לא נחתמה רשמית תעודת ההתאגדות, העמותה טרם קמה, והמציג עצמו כעמותה לא רק אחראי אישית למעשיו אלא גם מבצע עבירה פלילית.

 

עמותה שהוקמה על חורבות עמותה אחרת לא תקבל מאת רשם העמותות אישור ניהול תקין.


***אין באמור לעיל משום ייעוץ מחייב.

כל הזכויות שמורות לעו"ד עודד פרץ.

 


עודכן ב: 24/07/2013