הסכם זה מעצם טיבו הנו הסכם בעייתי משהו לטעמי. מיד אסביר: קחו לכם מקרה נפוץ: פונה לקוח לקבל שירותיו של עורך הדין (בין אם זה לייצוג בין אם זה לקבלת ייעוץ). הלקוח אינו משפטן, אינו עורך דין ובוודאי שאינו בקי בשפה ובמונחים משפטיים. הלקוח מבקש כי עורך הדין יגן עליו מהתנהלות כזו או אחרת, אם בבית המשפט ובין אם מחוצה לו.


לאחר שהסכימו הצדדים להתקשר ביניהם, מוציא עורך הדין מאמתחתו הסכם שכר טרחה אשר הוכן על ידו לרוב, ואשר צריך לשקף את היחסים בין עורך הדין ללקוח. ואולם - וכאן הבעייתיות עולה לטעמי - מי ייצג את הלקוח בחתימתו על הסכם זה מול עורך הדין?


מצד אחד כאמור עורך דין, משפטן, מנוסה ומקצועי ומצד שני, לקוח חסר השכלה משפטית. אין ספק כי מאזן הכוחות בהסכם זה אינו שווה. אין ספק כי כל צד מעוניין לשמור על האינטרסים שלו, כמו בכל הסכם ואולם, רואה אני כחובה על עורך הדין, להסביר ללקוח על מה הוא חותם בפרטי פרטים באופן הברור ביותר וזאת על מנת למנוע תקריות לא נעימות בהמשך.


מכאן, העליתי, כשירות לקוראיי כאן, מספר נושאים עיקריים, עליהם אמליץ לכל לקוח להתעכב בטרם חתימתו על הסכם שכר טרחה עם עורך הדין בו בחר להגנה על אינטרסיו.


ראשית התקשרות בין לקוח לעורך הדין בהסכם שכר הטרחה.


לאחר שבחר הלקוח בעורך דין שאת שירותו הוא מעוניין לשכור, ועורך הדין הסכים לייצג את הלקוח, על הצדדים לחתום על הסכם אשר משקף את ההסכמות הללו ומסדיר נושאים חשובים הנוגעים ליחסים בין עורך הדין ובין הלקוח.


מעבר להסכמת הצדדים להתקשר ביניהם - מצד אחד הלקוח מעוניין לקבל שירות מאת עורך הדין ומצד שני- עורך הדין מעוניין ומוכן לתת את השירות ללקוח, יש לציין מספר נושאים נוספים ולהסדירם בהסכם שכר הטרחה.


היקף ומהות השירות


ראשית, מגדירים הצדדים מהו השירות הנדרש והניתן ללקוח על ידי עורך הדין. למשל יש לציין: "טיפול בתביעה כספית כנגד אדם פלוני". הגדרת השירות צריכה להיות מפורטת ומדוקדקת. למשל חשוב לציין מה כולל המונח 'טיפול'? האם כולל הגשת כתבי בית דין למשל כתב תביעה כתב הגנה תצהירים, האם כולל דיונים בבית המשפט? האם כולל ישיבות מחוץ לבית המשפט, לדוגמא ישיבות גישור ומשא ומתן? האם כולל ישיבת הוכחות, הגשת סיכומים? האם כולל הוצאות נוספות (אגרות, שליחים, בולים, מע"מ)?


לא אחת הגיעו לאזני תלונות מצד לקוחות על עורך דינם אשר לא סיים לטפל בעניינם. ואולם כשקראתי את הסכם שכר הטרחה בינם לעורך דינם- גיליתי כי, לא צוינו פרטים רבים ועולה ממנו כי עורך הדין ביצע בדיוק את שהתחייב לו בהסכם שכר הטרחה אשר נוסח בצורה המשתמעת לשתי פנים. הלקוח יכל להבין מה שהוא רצה להבין ועורך הדין התחייב לשירות מסוים ביותר.


לא אחת טועים לקוחות לחשוב כי, טיפול על ידי עורך הדין, בעניין מסוים הנו 'לאורך כל הדרך' או 'עד הסוף'? מה הכוונה עד הסוף? עד קבלת פסק דין? ומה קורה במצב בו הוגש ערעור על פסק הדין? האם גם אז מחויב עורך הדין להמשיך לייצג?


מה קורה במצב בו נתקבל פסק דין לפיו, על פלוני לשלם לאלמוני, סכום כסף ואולם, בהסכם שכר הטרחה נקבע כי הלקוח ישלם לעורך הדין עם קבלת פסק הדין. בפועל - הלקוח אמנם קיבל פסק דין לטובתו אך טרם קיבל אגורה לכיסו מהנתבע. האם עליו לשלם? על פי הסכם שכר הטרחה אכן כן.


מה לגבי הליכי גבייה של פסק הדין באמצעות לשכת ההוצאה לפועל? האם גם הם נכללים בהסכם בין עורך הדין ללקוח?


[במאמר מוסגר אציין כי לרוב, נהוג כי הסכם שכר הטרחה בין הצדדים, מכסה את הטיפול בהליך בערכאה אחת. כלומר אם התיק מתנהל בבית משפט שלום אזי עד לקבלת פסק הדין בתיק בבית משפט שלום יהא הייצוג.


לרוב, במקרים של ערעורים או בקשות שונות לאחר מתן פסק הדין- אין הסכם שכר הטרחה מכסה (אלא אם הוסכם אחרת כמובן בין הצדדים). שכן, הרי לא יעלה על הדעת כי ימשיך עורך הדין לייצג גם בבית משפט מחוזי ואולי אף בבית המשפט העליון ככל שיגישו ערעורים נוספים, וזאת בשכר טרחה שקיבל עבור טיפול בערכאה הראשונה בלבד.]


על כן סעיף זה הנו חשוב ומהותי ביותר להגדרת השירות ומהות הטיפול.


מועד התשלום


כפי שהוזכר לעיל, חשוב לציין מהו מועד התשלום. הקושי עולה כשמדובר בתיקים המתבססים על אחוזים (בתיקי נזיקין למשל).


במקרה של קבלת פסק דין לטובת הלקוח, לפיו על פלוני לשלם לו סכום כסף ואולם החייב אינו שילם לו עדיין. כאן עולה קושי ללקוח שכן - על פי הסכם שכר הטרחה עם עורך הדין יהא עליו להוציא מכיסו כספים אשר הסתמך כי יקבלם מהנתבע, ולהעבירם לעורך הדין.


כיוון שבהסכם שכר הטרחה לא נרשם שהלקוח ישלם עם קבלת הכספים לידו, אלא נרשם שהלקוח ישלם, עם קבלת פסק דין לטובתו. על כן על הלקוח לשים ליבו למועד הנקבע לתשלום שכר הטרחה ולהתאים אותו ליכולתו הכלכלית.


ומצד עורך הדין - כשהוגדר סיום הטיפול - בקבלת פסק דין לטובת הלקוח - לא יסכים עורך הדין להמתין עד לגביית הכספים בפועל אם לא כך הוסכם מפורשות בהסכם בין הצדדים.


התחייבות הדדית


בל נשכח כי המדובר על הסכם אשר לו -שני צדדים. מצד אחד הלקוח מסכים לשלם את שכר הטרחה שהוסכם עם עורך הדין ובאופן ובמועדים שיפורטו בהסכם (וכאן אין חשיבות אם המדובר בשכר טרחה כולל או באחוזים) ומצד שני על עורך הדין לציין בהסכם כי הנו בעל הידע והכישורים הנדרשים להעניק את השירות לו התבקש לו והתחייב לתת וזאת במועד ובמקצועיות הנדרשת.


הפסקת השירות והייצוג


כדאי להסדיר בהסכם באילו מקרים רשאי עורך הדין להתפטר מהייצוג? באילו מקרים יוכל עורך הדין להפסיק את הטיפול בתיק? באילו תנאים ובאיזה אופן?


שפה ברורה ופשוטה


הסכם בין עורך דין ללקוח צריך שיהיה פשוט וברור ושייכתב בשפה אותה מבין הלקוח. אין טעם בניסוחים משפטיים מורכבים בהסכם זה. הלקוח צריך להבין על מה הוא חותם ומה הוא צפוי לקבל במסגרת התשלום לו התחייב.


העתק ללקוח


חשוב והוגן ביותר לתת העתק ללקוח מכל מסמך עליו הוא חותם. כמו בכל עסקה למתן שירותים אחרים זכאי הלקוח לקבל העתק מכל מסמך עליו הוא חתום. בהסכם מול עורך הדין אין כל הבדל ועל עורך הדין לצייד את הלקוח בהעתק הסכם שכר הטרחה שכן הלקוח הוא צד להסכם.


מאמר זה נכתב על ידי עו"ד ליאת מנשקו ואין בו כדי להוות תחליף ליעוץ משפטי פרטני.


מאת: עו"ד ליאת מנשקו