"חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות פרק זה". מהי הצעה? (סעיף 2 לחוק החוזים הכללי): היוצר נקרא "מציע" וההצעה מופנית ל"ניצע". כאשר ה"ניצע" מקבל את כח "הקיבול" כלומר להגיד כן או לא להצעה.


אך מהי הצעה ואיך מתבצע הקיבול?

 

הצעה חייבת להכיל 3 סעיפים:

 

פניה - ביטוי חיצוני לרצון המציע , לדוגמה: פרסום שלט או מודעה , פרסום הצעת מחיר.


גמירות דעת - רצון מגובש , כוונה רצינית להתקשר בחוזה וישנם עדויות חיצוניותת לגמירות דעת. לדוגמה: השימוש במילים "החלטתי למכור" במשא ומתן או במודעה ופעולות של האדם הסביר מסוימות.


ההצעה צריכה להיות מלאה ומדויקת עד כדי כך שה"ניצע" יוכל להשיב בתשובה של כן או לא. וזה מתבצע על ידי כך שכל העקרונות המהותיים בעסקה ידועות ל"ניצע" אם בעל פה או במודעה. במידה וחסר מידע מהותי זו אינה הצעה אלא "הזמנה להציעה הצעות" בלבד.


לדוגמה: "אני שוקל למכור" אינה מראה על מסוימות ולכן לא יחשב כהצעה שתקפה בחוק וזאת משום של"ניצע" אין יכולת לתת תשובה חיובית על בסיס מידע חלקי או השיקול למכור של המציע.


במקרה של "הזמנה להציע הצעות" הקונה הופך למציע והמוכר הופך ל"ניצע" בעל יכולת ה"קיבול".


פניה יכולה להתבצע לציבור הרחב ולא בהכרח צריכה להיות פרטנית (מודעה למכירת דירה) במידה וכלל הפרטים הרלוונטים מופיעים יחשב להצעה אחרת יחשב להזמנה להצעה בלבד.


מכרזים ומכירות פומביות נחשבות כהזמנה והקונה הופך ל"מציע" והמציע ל"ניצע".

מה נדרש בחוזה בכתב?

 

בחוזה בכתב יש חובה לקיים כמה כללים מהותיים שהם מעקרונות החוזה ובלעדיהם לחוזה אין משמעות רבה:

 

מהות העסקה.


מהות הנכס.


שמות הצדדים.


מחיר.


זמני התשלום.


למרות הדבר שנראה מובן מאליו דווקא לא נדרשת חתימה לתוקף החוזה. עם זאת במהלך השנים רוככה מעט דרישה זאת ובמידה ושני הצדדים הסכימו לבית המשפט לדון בנושא או כאשר יש חוסר תום לב ברור מאחד הצדדים זעקת ההגינות גדולה ומאפשרת לבית המשפט להשלים נתונים חסרים בחוזה ולתת לו תוקף אף אם חסר פרט מהרשימה מעלה.

 

בית המשפט יבצע השלמה זו אך ורק אם יש לו הוכחת מהותיים להשלמת הנתון לדוגמה: משכיר שהעביר כל חודש סכום מסוים ולא נרשם בחוזה המחיר – בית המשפט יוכל על בסיס התשלום החודשי להוסיף לחוזה את הנתון החסר ולתת לו תוקף.

 

*ככל שהעסקה בשלבים מתקדמים יותר כך ידרוש וינסה בית המשפט לדחוף לקיומה לקיום החוזה!.


 


עודכן ב: 30/01/2017