1. תביעה לתשלום סך של 34,884 ₪, בגין הלוואה שנטלה הנתבעת כפי הנטען מהתובע, ביום 20.8.09, בסך של 25,000 ₪, ואשר לא נפרעה.
תמצית טענות התובע הינה כי המדובר בהלוואה שניה שנטלה ממנו הנתבעת, כאשר הלוואה קודמת שנטלה נפרעה על ידה בחודש פברואר שנת 2009, ולאחר פרעון ההלוואה הראשונה פנתה כאמור ונטלה ביום 20.8.09 הלוואה נוספת.
התובע מצרף לתמיכה בטענותיו מסמך שכותרתו "הסכם הלוואה" והנושא תאריך 20.8.09, וכן תצלום שטרי חוב שנחתמו ע"י הנתבעת וע"י בנה באותו מעמד.
האם צריך לשלם את ההלוואה שווב?
2. תמצית טענות הנתבעת הינה כי מסמך ההלוואה המצורף הינו מסמך מזויף שנחתם על ידה עת נטלה מהתובע הלוואה אחת ויחידה בסכום של 5,000 ₪ בלבד בסוף שנת 2007 או תחילת 2008, ואשר לנוכח דרישת התובע ומתוך חשש ולחץ שהופעל עליה בעניין זה נפרעה על ידה בראשית שנת 2009 ע"י תשלום סכום מופקע של 36,000 ₪.
הנתבעת טוענת כי בשל מצב כלכלי קשה אליו נקלעה בשל פגיעתו של בנה בתאונת דרכים והזדקקותו לקבלת טיפולים, פנתה כאמור בסוף שנת 2007, תחילת 2008, אל התובע ונטלה הלוואה בסכום של 5,000 ₪, כאשר לא סוכם מועד השבה סופי אלא ריבית חודשית של 500 ₪ עד להשבת סכום ההלוואה.
במעמד זה, חתמו הנתבעת ובנה על מסמך ריק לגמרי ועל שני מסמכים נוספים מודפסים בעברית אך לא מלאים (אלה הם שטרי החוב), כאשר אף לא אחד מהמסמכים נושא תאריך, וכן מסרה בהתאם לדרישת התובע שיק מחשבון הבנק שלה ושל בעלה, ריק לחלוטין למעט חתימתה.
עודכן ב: 27/01/2016