מהן הזכויות של זוגות החיים יחד ללא נישואין?

אין זה סוד כי כיום זוגות רבים בוחרים לחיות יחד תחת קורת גג אחת (רוב ימות השבוע) מבלי שנישאו זה לזו.

הסיבות להימנעותם מקיום טקס נישואין שונות ומגוונות. חלק בוחרים מסיבות ערכיות שלא להינשא בטקס דתי, חלק אינו יכול להינשא בטקס דתי (למשל במקרה של כהן וגרושה, פסולי חיתון, ממזרים וכו'), חלק בחרו באופן מודע ועקרוני כי אינם רוצים להינשא כלל על אף שיכולים הם, לא בטקס דתי ולא בטקס אזרחי, וחלקם מכורח המציאות בחרו שלא להינשא (הרגל , חיים יחד זמן רב, חששות אישיים, אי יכולת כלכלית להינשא בנישואין אזרחיים, ועוד).

כיצד מתייחס החוק לידועים בציבור?

זוגות אלו לרוב מקיימים חיי זוגיות לכל דבר ועניין ואף חיי משפחה נורמטיבית, מביאים ילדים לעולם, עובדים מנהלים משק בית משותף ואף צוברים רכוש משותף.

אנו נוהגים לכנות זוגות אלו החיים יחד ללא שהסדירו את זוגיותם באופן פורמלי כ"ידועים בציבור". הכוונה היא כי הציבור מכיר בזוגיותם, מכיר בהיות הצדדים זוג לכל דבר ועניין. ואולם, כידוע לזוגיות יש מגוון אפשרויות ומגוון רמות של התחייבות אשר כל זוג, בוחר במודל הנוח והמתאים לו בדיוק על פי מנהגיו, אורח חייהם ורצונותיו.

בחוק הישראלי נמצא בסעיף 55 לחוק הירושה התשכ"ה - 1965, תחת הכותרת "מעין צוואה", התייחסות לנושא ידועים בציבור:
"איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש שציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת בצוואה שהשאיר המוריש".

כלומר, הזכות לרשת כאשר בני זוג אינם נשואים זה לזה דורשת התקיימות שלושה מרכיבים: הזוג חיי חיי משפחה, במשק בית משותף, ובשעת מותו של אחד לא היה השני נשוי לאדם אחר.

הסעיף נותן הגדרה נרחבת למושג ומשווה את מעמדם של ידועים בציבור למעמדם של נשואים ממש על אף שבפועל לא עשו כן.

הפסיקה המאוחרת הלכה והרחיבה את המושג "בן זוג" כדי שיחול גם על ידועים בציבור, גם באותם סעיפים בהם נאמר רק "בן זוג".

המבחנים שקבעה הפסיקה להרחבה זו גמישים: יש לבחון את המערכת הנסיבתית החיצונית וכן ללכת על פי קריטריונים סובייקטיביים, כלומר, איך בני הזוג תפסו בעיניהם את יחסיהם כומר האם החשיבו את עצמם כזוג?? האם הציגו עצמם כזוג? האם האמינו כי הנם זוג?.

במאמר מוסגר יאמר כי בעבר נהגו להחשיב בני זוג למי שהנם זוג שאינו מאותו המין ואולם עם התקדמות הפסיקה, נראה כי אף זוגות בני אותו מן הוכרו כידועים בציבור בהמשך.

כמה זמן בני זוג צריכים לחיות יחד על מנת שייכנסו להגדרת ידועים בציבור?

לכאורה היינו מיד משיבים כי דרוש זמן ארוך הן לבניית זוגיות ראויה לשמה והן מבחינת הכרתה ככזו, אם כי בפס"ד נקבע כי די גם בשלושה חודשים!!! כדי להיכנס להגדרה. ואולם כמובן שיש להוכיח את הנסיבות הפרטניות של כל מקרה ומקרה. לא רק מרכיב הזמן חשוב אלא גם הלך הרוח של הצדדים, פעילותם במסגרת זמן זה ורצונותיהם כפי שבאו לידי ביטוי בזוגיותם הנטענת.

ואולם יש לבחון את הנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה גם לגבי ירושה, כמו לגבי חזקת השיתוף, הדין מחמיר יותר עם ידועים בציבור.
למשל בדיני הירושה שלנו, גם אם זוג, חי תקופה ארוכה של שנים יחד ללא נישואין והנפטר הותיר אחריו צוואה מפורשת אשר אינה מורישה לבן הזוג, הרי צוואה זו תגבור על הצוואה המשתמעת מכך שהזוג חי יחד, גם אם ניתן להוכיח כי חיו תקופה ארוכה. וכאן אנו חוזרים לערך העליון לפי יטה בית המשפט לרוב ככלל לכבד את רצון הנפטר ולהתחקות אחר כוונותיו האמיתיות. ועל כן גם כאן רצונו של הנפטר יגבור על היות הצדדים ידועים בציבור הגם שהיו כן לתקופה ארוכה.

דילמה אחרת קשורה לניסוח "ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר" - לגבי האישה חשוב הדבר להוכיח שאיננה נשואה לאחר בשל חשש לממזרות ילדיה הבאים. לגבי הגבר רצה המחוקק למנוע מצב של "ביגמיה חוקית", כלומר שמצד אחד הוא נשוי רשמית ומצד אחר יש לו אישה נוספת לכל דבר ועניין, ידועה בציבור ובכך יכשיר החוק ריבוי נשים.

מבחינה כספית ובשונה מן הדין הדתי, הדין האזרחי בישראל מניח כי בין בני זוג יש שיתוף שווה בנכסים, כל עוד חייהם המשותפים של הצדדים מראים כי התכוונו לחלוק נכסיהם באופן שווה. במצב של פרידת ידועים בציבור, הכיר בית המשפט לענייני משפחה גם בצורך לחלק רכושם של ידועים בציבור על פי הלכת השיתוף הנוהגת בין זוגות נשואים. ואולם, נטל הראייה להוכיח שבני זוג הם אכן ידועים בציבור. כיום מספיק שמי שמבקש להכיר בזוגיות כידועים בציבור, יעלה עובדות המקימות הנחה שכוונתם המשותפת של הזוג הייתה שיתוף נכסים, כדי שהצד השני יאלץ להוכיח כי לא היתה כוונה כזו.

על מנת להוכיח כי היו צדדים ידועים בציבור יש להראות ולשכנע את בית המשפט כי הצדדים קיימו אורח חיים נורמטיבי ותקין ביניהם וכי היה מאמץ משותף של שניהם לרכישת הנכסים שנצברו על ידיהם בתקופת זוגיותם, בניהול משק הבית המשותף ובגידול הילדים. אם למשל היה חשבון בנק משותף זה יעזור, או כל מיני פעולות אחרות אשר מעידות על שיתוף.

לנושא זה יש השתרגויות מורכבות יותר, למשל מה קורה במצב בו הגבר נשוי ופרוד ומקיים חיים עם פילגשו באופן גלוי, מתגורר עם אשתו תחת קורת גג אחת מסיבות רכושיות בלבד אך מופיע בציבור ומנהל חיים אישיים עם פילגשו? מה קורה במצב אחר בו הגבר סועד את אישתו ועל כן לן במחיצתה מספר ימים בשבוע ובשאר הימים לן עם פילגשתו בחשאי? האם תוכר הפילגש כידועה בציבור.? מה קורה במצב בו קשיש מכניס לביתו מטפלת אשר לנה איתו ומטפלת בעניינייו הכספיים עקב מוגבלותו הפיזית לעשות כן ולאחר מותו טוענת להיותה ידועה בציבור שלו? הכיצד ניתן להפריך טענתה זו? מי יוכל לעשות זאת שכן חיו לבדם כל העת ואולי אף תקופה של שנים? קיימים עוד מספר לא מבוטל של סוגיות בעניין זה ועל כן מומלץ לפנות לייעוץ בכל מקרה לגופו ועל כך נאמר "ויפה שעה אחת קודם".

האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ויש לבחון כל מקרה לגופו.

הכותבת הנה נוטריון, מגשרת מוסמכת, עו"ד בעלת תואר ראשון במשפטים בחטיבת זכויות אדם ואזרח ותואר שני במשפטים בוגרת אוניברסיטת בר אילן . בעלת משרד עצמאי באשקלון.