בס"ד
מיהו ממזר?
רבים טועים לחשוב כי ממזר הנו ילד שנולדמקשר שאינו נובע מנישואין.
הגדרת ממזרות הנה מפורשת יותר וממזר יוגדר: בן או בת להורים יהודיים שנולדו מתוך עבירה על איסור ערווה שחל על הוריו מן התורה והעונש על העבירה הוא כרת או מיתת בית דין ולא רק שלאישה אין קדושין על הבועל אלא צריך שיהיו לה קדושין על אחרים.
ובמילים פשוטות יותר- ממזר יהא מי שנולד מקשר מחוץ לנישואין כשהאם נשואה לאחר מן הבועל (האב). יש לכך השלכות נוספות.
לדוגמא מכאן נלמד כי ילד שבא בנסיבות אלו מנוכרי או נכריה (=גויים/ שאינםיהודים) אינו ממזר וזאת מכיוון שלנכרי אין קידושין (רק ליהודים יש).
כמו כן ילד שנולד לאישה שאינה נשואה גם הוא אינו ממזר- כיוון שהאישה אינה נשואה ומכאן מסיקים כי לו היו מעוניינים יכלו להינשא באין מפריע.
ממזר יהיה גם בן להורים ממזרים או שאחד מהוריו ממזר.
מה המשמעות של היות ילד/ה ממזר/ה?
לממזר אסור להינשא עם בן או בת ישראל וכך גם לילדי הממזרים נכדיהם בניהם ונכדי נכדיהם וזאת למשך – עשרה דורות!
המטרה היא להימנע מגילוי עריות ועל כן האיסור משך 10 דורות...
לעיתים נוצר מצב בו אין ודאות מיהו אביו של הילד וזאת בשל ריבוי קשרים של האישה עם בני זוג רבים במועד הסמוך להתעבורתה.
מדוע נדרשים לתביעות אבהות ומי הם המעוניינים בתשובה זו?
בראש ובראשונה יהא זה הילד אשר יהיה מעוניין לדעת מיהו אביו הביולוגי. צורך זה מתעורר ברמות שונות מן היות הילד קטן ועד בגרותו.
הטעמים הנעוצים לכך ברורים וצפויים. מן הפן הנפשי – הילד יבקש זהות ושייכות (מוצא,מראה וכו') למן הפן העובדתי אינפורמטיבי- מטען גנטי, תורשה , מחלות. עד לפן הכספי- דרישת תשלום מזונות וירושה.
מול רצון הילד עומד רצון האב- לדעת בוודאות האם הוא אביו של הילד או שמא אב אחר. הרצון מתבטא גם במצב בו אב גידל ילד וסבר כי הוא בנו וגם במצב הפוך בו הילד גדל עם אב אחר ויש צורך להוכיח כי המבקש הוא אביו הביולוגי. כלומר רצון האב יכול ויהיה להוכיח כי הוא האב או כי איננו האב.
רצון האם- לדעת מיהו אבי בנה גם הוא יעלה כאן כמו גם האינטרס הציבורי לרישום האב הביולוגי כאבי הילד ברישומים ממלכתיים ורשמיים.
יש לשים לב מהם המניעים הקודמים להגשת התביעה. לא אחת הוגשו תביעות להכרת אבהות על ידי האב בסמוך לפטירת האם אשר בירושתה חבויים סכומי כסף נכבדים ולה ילדים קטינים. יש לבחון את הטעמים המניעים להגשת תביעה מסוג זה. או הגשת תביעה על ידי הילד לצורך הכרה באבהותו ומכאן קצרה הדרך לתביעת מזונות.
כיצד מוכיחים?
כמובן שבמידה והאב הוא התובע והוא אשר מודה באבהותו תהא זו הראיה הטובה ביותר. אך במצב זה לרוב הצדדים אינם מגיעים לבית המשפט.
במידה והאב אינו מודה ומוגשת התביעה עלידי הבן/בת או על ידי האם. ניתן להסיק עניין האבהות על ידי ראיות אחרות המסייעות להגעה לחקר האמת.
למשל אי סתירה של יחסי אישות שנתקיימו בן האם לאב הנטען באותה התקופה בה התעברה האם, אי הכחשת האב את עניין אבהותו לאורך שנים, נסיון האב ושידולו את האם לבצע הפלה והצעת תשלום עבור הליך זה כמו גם הצעת עזרה וליוויה במהלך זה...עדויות של עדים חיצוניים לגבי הקשר שהתנהל בין האם לאב הנטען ...אי סתירתו של האב טענת האם להיותו האב משך שנים...
מעבר לדרכים אלו, ובאין הודאת האב הנטען באבהותו, ניתן להוכיח אבהות על דרך השלילה בלבד באמצעות בדיקות דם. כלומר במידה ותבוצע בדיקת דם על ידי האב הנטען תוכל בדיקה זו לכל היותר לשלול אפשרות אבהותו.
בית המשפט קבע כי, תוצאות בדיקת הדם יהוו ראיה מכרעת הגוברת על כל התרשמות אחרת ואולם אין לבית המשפט סמכות להורות על עריכת הבדיקה ותוצאות הבדיקה תובאנה רק בהסכמת ויוזמת הצדדים. (לא ניתן להכריח לבצע בדיקה זו !) יתרה מכך, צד המסרב להיבדק לא ישמש הדבר כנגדו.
לעומת זאת במסגרת ההלכה היהודית והדין העברי, לבית הדין הדתי ישנה סמכות לצוות בכל על עריכת בדיקת דם גם בניגוד לרצון הנבדק ואף להסיק מסקנות מסירובו של צד המסרב לבצע את הבדיקה. על פי הדין העברי מכירים בבדיקת הדם אולם למשקלה הראייתי יש להפריד בין דיני ממונות (וירושות) לדיני איסורין ונפשות.
על פי הדין העברי, מקור הדם של הילד הוא באישה. שלילת אבהות על פי הבדיקה תפטור את האב מהחובה לשלם מזונות לבן למשל ותפטור את העזבון לשלם לו ירושה שכן הילד יהיה ספק יורש.
במידה ובדיקת הדם אינה מספקת דיה ניתן לפנות לביצוע בדיקות נוספות דקדניות יותר כגון בדיקת סיווג רקמות, בדיקות ד.נ.א.
בית הדין הרבני מקפיד להשאיר בידיו מידה רבה של שיקול דעת בשאלות ההלכתיות בכל הנוגע לענייני ממזרות הנובעים משאלת האבהות על אף ההסתברות הגבוהה של תוצאות הבדיקות של רקמות וד.נ.א.
יש לציין כי בתי הדין ואף בתי המשפט לא יתנו יד לקביעת אבהות אשר בסופו של יום תוביל לתוצאה לפיה הילד ממזר הוא. אם היתה האישה נשואה עובר למועד התעברותה יעדיפו הדיינים לומר כי "רוב בעילות אחר הבעל" ועל כן הילד של הבעל יהא. הבעל יהא חב במזונותיו והבן ירש אותו. שכן גם טובת הילד עומדת לנגד עיניהם. גם אם הבעל נעלם והילד נולד לאחר 12 חודשים יחשב הולד ל"ספק ממזר" בלבד.
במקרים בהם יש לבית המשפט סמכות להורות על עריכת בדיקת רקמות (בשונה מבדיקת דם) – קמה לבית המשפט גם אפשרות להטיל סנקציות על מי שמסרב לבצע בדיקה זו וכן סמכות להסיק מסקנות ראייתיות מסירוב זה.
חוקי היסוד במדינתו אשר נושאים בגאווה את הזכות לכבוד האדם וחירותו ואיסור הפגיעה בהם עומדים כאן זה מול זה. אל מול כבודו של הנבדק עומד כבודו של הילד.
גדלה הדילמה בסוגיה זו במצב בו האב הנטען בר מינן ויש למהר ולקחת דגימה מן המת. האם כבוד המת גובר? מה היה רצון המת? האם אפשר לסרב בשמו? זכותו של מי גוברת? של הנפטר או של הילד?
ראינו אם כן כי, המדובר בסוגיה סבוכה ונרחבת אשר יש להתמצא בה ולשקול את כל השיקולים הרלבנטיים בטרם הגשת תביעה מסוג זה וכן ההשלכות הצפויות על כל המעורבים הקרובים והרחוקים מהגשת תביעה זו על כל תוצאותיה.
האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ויש לבחון כל מקרה לגופו.
הכותבת הנה מגשרת מוסמכת, עו"ד בעלת תואר ראשון במשפטים בחטיבת זכויות אדם ואזרח ותואר שני במשפטים בוגרת אוניברסיטת בר אילן . בעלת משרד עצמאי באשקלון המתמחה בתחום דיני המשפחה פלילים ונדל"ן.
.jpg)
.jpg)
