מנתק את הקשר של הצדדים לחוזה ומנתק אותם מהתחייבותם אך מצד שני פיצויים ותנאים נוספים נכנסים לפעולה.

 

למי יש את הזכות לביטול חוזה?

 

הזכות לביטול חוזה ניתנת להפעלה עצמית אך הצורה בה הביטול מתבצע שונה בהפרה יסודית והפרה שאינה יסודית.

 

לפי איזה זכות יש אפשרות לבטל חוזה?

 

הפרה יסודית: (סעיף 6 לחוק התרופות). סוג ראשון – "הפרה יסודית מסתברת". זהו הפרה מהותית שקשור לשורש החוזה , ושואלים למה שאדם יקשר בחוזה אם ראה הפרה זו מראש?

 

לדוגמה אם נקבע פיצוי על איחור עדיין ייתכן שנסכים לחוזה למרות ההפרה , ואפילו איחור בתשלום עדיין ניתן לדיון אך השאלה היא כמה זמן איחור ובאיזה סכום מדובר. על דוגמה זה יהיו שיגידו שזוהי הפרה יסודית מסתברת מאחר ולב ההסכם מופר.

 

סוג שני – "הפרה יסודית מוסכמת"

 

הפרה שסוכם לגביה מראש בחוזה שהיא יסודית מוסכמת והוא חשוב לקיומו של ההסכם בינהם , תחשב אף היא כהפרה מוסכמת ללא קשר למהות העיסקה כך לדוגמה יכולים לכתוב בחוזה שמוצר X הוא מעיקרי החוזה ובמידה ושניהם הסכימו לכך זה יהפוך להיות יסודי מוסכם כי זה חשוב לשני הצדדים.

 

התניה גורפת

 

אם יש סעיף בחוזה שלוקח סעיפים רבים ומגדיר כמה הפרות ללא הבחנה בינהם ומגדיר את כולן כיסודיות לדוגמה : "סעיפים 1-22 הם מעיקרי החוזה" זה לא יחשב הפרה יסודית גורפת מאחר וזה נראה כללי ולא חשוב מספיק עבור הצדדים , אם ההתניה גורפת לסעיפים מאוד ספציפים יהיה לכך חשיבות ויהיה לכך תוקף בדברים כגון זמנים או תשלום זה יהיה גורף מאחר וברור לכל שהם חשובים ומעיקרי החוזה גם ללא הגדרתם. כל דבר שאינו הפרה יסודית – הוא הפרה לא יסודית.

 

ביטול בהפרה יסודית (סעיף 17)

 

יש זכות לנפגע לביטול מיידי ואוטונומי שאינה מוגבלת בתנאים לבטל את החוזה תוך פרק זמן סביר מרגע גילוי על ההפרה. הדרך לעשות זאת (סעיף 8): על ידי הודעה לצד השני בתוך פרק זמן סביר.

 

(סעיף 7ב) בהפרה יסודית מסתברת לעיתים כדאי לפעול באופן שמראה ולא נבטל מיד את החוזה מאחר ושופט יכול להפוך ולהגיד שאינה הפרה ואז הנפגע הוא זה שהפר את החוזה ויפגע כלומר בהפרה שכנראה תקרה עדיין מומלץ לחכות עד שיהיה ברור שיהיה הפרה.

 

(סעיף 9א) לאחר ביטול הנפגע בוחר בהשבה במידה ורוצה לקבל את המוצר חזרה או שווי כספי , הבחירה בידי הנפגע ולא הפוגע כך שלא יהיה ניצול.

 

ביטול בעקבות הפרה לא יסודית (סעיף 7ב) בכפוף למגבלות

 

מתן ארכה, נותנים פרק זמן נוסף לקיומו של החוזה ורק לאחר הארכה הביטול נכנס לתוקף (זמן סביר).


ספק שסיפק את רוב המוצרים ורק חלקם לא הגיעו נפנה אליו ונברר האם יש הפרה ובבקשה לעמוד בהתחייבות תוך ארכה סבירה ואם לא עמד בכך החוזה בטל.


סייג הצדק, ביטול אינו צודק בנסיבות המקרה מאחר ויגרם נזק גדול והמפר חייב להודיע על כך בזמן סביר ואז האכיפה תהיה באופן אחר מביטול אלא על ידי אכיפה בלבד , לדוגמה חברה התחייבה לספק מוצר אך המפעל נפגע ולכן הוא מבקש להאריך המועד מדין צדק שיקבל מעט זמן כדי שלא יפשוט את הרגל.


אופן ומועד הביטול: תוך זמן סביר ובאמצעות הודעה לתום הארכה והנפגע יבחר אם לקבל שווי לעסקה או ביטול והחזרה של המוצרים.

 

ביטול חלקי (סעיף 7ג)

 

כלל: אם ניתן להפריד החוזה לחלקים יבטלו את החלק המפר והשאר יקויים , במידה ולא החוזה בטל כרגיל.

 

חריג: אם לא ניתן להפריד חלק מהחוזה , ההפרה החלקית תחשב כהפרה יסודית על החוזה כולו.

 

השבה חלקית (סעיף 9ב)

 

ההשבה תהיה רק על החלק שמבוטל ולא על כל החוזה.

 


עודכן ב: 30/01/2017