הסדרי ראיה: זכות או חובה?

נושא הסדרי הראייה רלוונטי כל ימות השנה ואולם, בעיקר בתקופת החגים, עולות שאלות ומחלוקות בעניין זה.

לעיתים הסדרי הראייה שנקבעים על ידי בני הזוג, אינם משקפים את המציאות למרבה הצער וכך נוצרות מחלוקות ומריבות מיותרות שיכלו להימנע לו היו הצדדים שוקלים את מכלול הנסיבות, טרם הגעה להסדרי הראייה.

בעת פרידת בני זוג, יש צורך להסדיר את עניין הסדרי הראייה בין הצד המשמורן, לבין הצד האחר.

לרוב הצד שאינו משמורן מעוניין להיפגש עם ילדיו מספר פעמים בשבוע, בהתאם ליכולתו ובעיקר בהתאם לסדר יומם של הילדים.

ואולם, בעת הגעה להסדר הראייה, יש לקחת בחשבון מכלול נסיבות אשר רובן משתנות. חלקן בשליטת ההורה וחלקן לא. למשל, הורה אשר עובד במשמרות, יקשה הדבר לקבוע הסדרי ראייה נוקשים ומחייבים ואולם, יש לעשות כן על מנת ליצור שיגרה אצל הילד וביטחון.

חשיבות הסדרי הראייה, היא בעיקר לילד אשר, עם פרידת הוריו, יש לאפשר לו ביטחון, במפגשים קבועים ורצופים, צפויים מראש עם ההורה שאינו משמורן.

הסדרי ראייה אקראיים, מזדמנים או משתנים, יוצרים לרוב אצל ילדים אי סדר, אי יציבות, בלבול ולרוב פוגעים בביטחונו. ככל שהילד רך יותר בשנים, כך זקוק הוא יותר לסדר במפגשים עם ההורה, בזמן וביום קבוע.

יש להבין כי בקביעת הסדרי ראייה יש לקחת בחשבון בראש ובראשונה את טובת הילד ולא לפגוע בשגרת יומו, ובפעילויותיו. לדוגמא אם לילד חוג בימי ג' נשתדל שלא לקבוע את הסדרי הראייה ביום זה על מנת שלא לחבל בתכניותיו של הילד.

ככל שהילד בוגר יותר בשנים, יש לאפשר תמרון רב יותר, עד כי הסדרי הראייה נקבעים בתיאום ישיר עם הקטין וההורה.

כמו כן, יש לקחת בחשבון, בעת קביעת הסדרי הראייה, את חלוקת החגים ולאזן אותם באופן שווה עד כמה שניתן, כך שבכל שנה יהא הקטין בחג אצל ההורה אשר בשנה שקדמה לה לא בילה במחיצתו בחג זה וכך חוזר חלילה.

מה קורה כאשר ההורה מגיע לביקור כמוסכם והילד אינו מוכן לביקור?

למעשה, חובת ההורה המשמורן להכין את הילד לביקור במועד הסדרי הראייה שנקבעו, ולאפשר קיומם. שונה הדבר במקרה בו ההורה שאינו משמורן אינו מופיע לביקור כפי שנקבע עם הילד.

להורה שאינו משמורן, הסדרי הראייה הם זכות. לא ניתן לכפות קיום הסדרי ראייה להורה שאינו מעוניין בכך, מלבד סנקציה כספית להגדלת דמי המזונות שמשלם.

מיותר לציין את ההפסד אשר נגרם להורה שאינו משמורן, כמו גם לילד, כשהוא מוותר על קיום הסדרי הראייה. לכך יש השפעה עמוקה קצרת וארוכת מועד אשר לה השלכות עמוקות, הן על עולמו הפנימי של הילד והן על קשריו עמו. שונה הדבר במקרה בו קטין מסרב להיפגש עם הורה.

בכל מקרה אין להורה משמורן אפשרות למנוע קיום הסדרי הראייה, ועליו לאפשר את הביקורים במועדם וכסדרם. אין הדבר תלוי בתשלום המזונות ואיחור או אי תשלום המזונות אינה מאפשרת מניעת ביקור על פי הסדרי הראייה עד כמה שהדבר אולי מקומם.

מכאן נוכל ללמוד על חשיבות הקשר הרציף של הקטין עם שני הוריו, ללא כל קשר לסכסוך שקיים ביניהם והמחלוקות, הן הרעיוניות והן הכספיות, אשר אין להם כדי לשנות מחשיבות קשר זה.

בכל מקרה כאמור, יש צורך להעלות על הכתב כל הסדר שנקבע בין ההורים לראיית הקטינים, בין בימי חול, בין בסופי שבוע, בין במועדים. יש לקחת בחשבון את מנהגי הצדדים, חגיגות משפחתיות, דתם, מסורתם והרגליהם בקביעת הסדרים אלו.

עוד יש לקחת בחשבון, שינויים צפויים ובלתי צפויים בקביעת הסדרי הראייה לאורך זמן ועד שהגיעו הקטינים לגיל בגרות. ובכל מקרה כאמור יש לראות תמיד את טובת הקטין, רצונותיו וצרכיו מעל הכל כעיקרון מנחה ומוביל בקביעת הסדרי הראייה.

האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ויש לבחון כל מקרה לגופו.