"לונדון היא בירת הגירושין העולמית", ומה אצלנו?

כתבה שהתפרסמה השבוע ב"סאנדיי טיימס" הלונדוני מספרת על רפורמה המתגבשת באי הבריטי בנוגע לתשלום והסדרי מזונות. הצורך ברפורמה נובע מהעובדה המרה שבתי המשפט ברוב המקרים נוטים לפסוק באופן מסורתי תשלומים הקרובים למחצית משכרו של המפרנס הדומיננטי בין בני הזוג – וזאת ללא חקיקה פרלמנטרית

"הקלישאה שלונדון נחשבת לבירת הגירושין של העולם, היא נכונה מתמיד", אומר בכתבה עורך דין לונדוני.

"נשים וגברים ממהרים להתגרש ביודעם כי יש להם סיכויים "להתעשר" בעקבות גירושין. לעתים נישואין לבן זוג עשיר, הן תחליף לעבודה וקריירה".

5 מיליון עבור שנתיים ו- 9 חודשים של נישואין

על פי מחקר סקוטי, 1 מתוך 10 נישואין באי הבריטי מסתיימים בטווח של 5 שנים. שליש מהזוגות בסופו של דבר מתגרשים. הטענה המוצגת בכתבה היא שנשים רבות מחפשות בעל עשיר כתחליף לקריירה. אשתו לשעבר של אלן מילר, איש עסקים בריטי עשיר, נהנית כיום ממזונות על סך 250 אלף ליש"ט למשך 20 שנים, או בחישוב פשוט: 5 מיליון פאונד עבור שנתיים ותשעה חודשים של נישואין ללא ילדים!

מנגד, כיום יותר ויותר נשים בעלות קריירה מחויבות לשלם לאקסים סכומי כסף גבוהים, בתור המפרנסות העיקריות בבית. עד כדי כך שמספר הגברים הדורשים תשלומי מזונות באנגליה הוכפל בשנתיים. נתונים אלה עומדים בבסיס הדרישה להחלת רפורמה.

מה קורה בארץ?

למרות שיש שוני רב בדיני משפחה בינינו לאנגלים, היות שבישראל מתווספת לסוגיה המשפטית גם ההלכה הדתית, המצב די דומה וגם כאן יש לשקול רפורמות.

על פי ההלכה, אישה זכאית ל"מזונות אישה" (בלי קשר לילדים) כל עוד היא נשואה לבעלה. גובה המזונות נקבע על פי רמת החיים אליה הורגלה, שנגזרת ברוב המקרים מרמת השכר של הבעל. מה שכן, אם מדובר באישה עובדת, ייתכן שהשופט יפסוק כי היא אינה רשאית למזונות.

מזונות לכל החיים?

לא ידוע לי על מקרה בישראל בו נדרש הבעל לשלם "מזונות אישה" למשך כל החיים. ישנם "מזונות משקמים", אך אלו נקבעים לעיתים רחוקות ולא באופן שגרתי.

יש לזכור כי הפרש ההשתכרות מגלם גם את המוניטין. אם לדוגמא אחד מבני הזוג הוא עורך דין מצליח – מותג בתחומו – אזי לאישה יש חלק בהפיכתו לכזה (הוא "שר החוץ" והיא "שר הפנים"). אישה יכולה לקבל מוניטין מבעלה, שהוא נכס בר פירוק.

בכל מקרה, בארץ לאישה אין חובה הלכתית לזון את בעלה.