זכויות עובד עם חילופי מעבידים במקום העבודה

זכויות עובד עם חילופי מעבידים במקום העבודה

בבסיסם של יחסי עבודה מונח חוזה העבודה. חוזה זה יוצר זיקה משפטית בין המעביד לבין העובד המועסק אצלו. קשרי העבודה בין הצדדים מתקיימים כל עוד הקשר החוזי נמשך והם נפסקים בהתקיים תנאים משפטיים מוגדרים, כגון – פיטורים, התפטרות, פרישה לגמלאות או פטירה. תאורטית, כאשר מעסיק מחסל את עיסקו או חדל מלהתקיים, נפסקים היחסים החוזיים.

בדומה, כאשר מעסיק מוכר את עסקו לאחר, מסתיימים היחסים החוזיים עם העובד ונרקמים יחסים חדשים בינו לבין המעסיק החדש. מצב זה יוצר חוסר ודאות וחוסר בטחון כלכלי אצל העובד. כדי להתגבר על מצב זה, יוצא משפט העבודה להגנתו של העובד. משפט העבודה המגן כולל מערך של הוראות אשר נועדו ליצור רצף זכויות לעובד במקום עבודתו, חרף חילופי מעבידים.

בכך, ביקש המחוקק ליצור לעובד תשתית של זכויות הנובעות לא רק מיחסיו עם מעביד מסוים, אלא גם ביחסיו עם מקום העבודה. הדוגמה המובהקת לכך קיימת בסעיף 1 (א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963 לפיו הזכאות לפיצויי פיטורים קיימת לגבי עבודה "אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד...".

הוראות דומות קיימות בסעיף 7 (ד)(1) לחוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954 ובסעיף 3(א) לחוק חופשה שנתית ובמקומות אחרים. סעיף 18 לחוק הסכמים קיבוציים קובע כי המעביד החדש, שלא היה צד להסכם הקיבוצי המקורי, הופך - מכוח החוק- לצד לאותו הסכם. זכויותיו של העובד במקום העבודה על פי הסכם קיבוצי מובטחות מכוח החוק על ידי המעביד החדש למרות שמעביד זה אינו צד פורמלי להסכם הקיבוצי שנערך עם קודמו.

הסדר חלוקת נטל האחריות לזכויות העובדים בין המעביד הקודם לחדש הוא עניין הנוגע ליחסים שבין המעבידים לבין עצמם ואין הוא משפיע על מעמדו או זכויותיו מעניינו של העובד. הוראת רציפות קיימת גם בסעיף 30(א) לחוק הגנת השכר תשי"ח – 1958 הקובע כי מעביד חדש אחראי לתשלום שכר עבודה ולתשלומים לקופת גמל המגיעים מן המעביד הקודם.

המעביד החדש רשאי, על ידי הודעה שיפרסם במפעל ובעיתונות בדרך הקבועה בתקנות, לדרוש שתביעות תשלומים כאמור יוגשו לו תוך שלושה חודשים מיום העברה החלוקה או המיזוג, ואם פרסם את ההודעה אחרי יום זה – מיום הפרסום. המעביד החדש לא יהיה אחראי לתשלום תביעות שיוגשו לו כעבור התקופה של שלושה חודשים כאמור.

מאור לאליאן , עורך דין