(1).png)
הוכחת והערכת נזקי חקלאות - משקלה הראייתי של חוות דעת שמאי
חקלאי המעבד ומחזיק מטע אגסים הגיש תביעה כנגד בעלי עדר בקר אשר חדר לשטח המטע וגרם לו לנזקים, בין השאר, באכילת פרי ברוב העצים במטע, שבירת ענפים ראשיים ומשניים של העצים ופגיעה בצימוחים חדשים. ביה"מש נדרש לדון בפיצוי המגיע לחקלאי בגין הנזקים לאחר שנקבע כי בעלי העדר אחראים לכך.
כלל העל הרחב לגבי פיצויים בנזיקין הוא כי יש לפסוק לניזוק הספציפי את אותו הפיצוי אשר יש בו כדי להעמידו במקום שהיה בו אלמלא בוצע כלפיו מעשה הנזיקין. התובע חייב להוכיח לפי מבחן הטיית הסתברות הן את היקף הנזק והן שיעור הפיצויים שיהא בו כדי לפצותו על נזקו. במקרים בהם לא ניתן להוכיח במדויק את מידת הנזק בשל טבע הנזק ואופיו אין בכך כדי להכשיל את התביעה, ודי לתובע להציג בפני ביהמ"ש נתונים אשר ניתן באופן סביר להביאם וביהמ"ש בשיקול דעתו ישלים את החסר ויאמוד הנזק. במקרים בהם ניתן להביא נתונים שלמים ומדויקים על הנזק והתובע במחדלו לא עשה כן תידחה התביעה.
להוכחת גובה הנזק ושיעור הפיצויים הגיש התובע חוות דעת של שמאי אשר העריך את נזקיו בסך של 92,379 ₪. בעלי העדר הגישו חוות דעת נגדית שסכום הפיצוי בה הוא כשליש מהערכתו של מומחה התובע.
בשוקלו את מידת מהימנותן של חוות הדעת הסותרות שהונחו בפניו סירב ביהמ"ש לאמץ את חוות דעתו של שמאי התובע והוא אף לא העניק לה משקל ראייתי כלשהו. בין היתר, ציין ביהמ"ש כי שמאי התובע לא פירש כראוי את "ניירות העבודה" את יריעת שיקוליו ולא שיתף את ביהמ"ש בהליכי קליטת וקביעת התשתית העובדתית שבבסיס חוות דעתו ובהליכי מחשבתו והסקת מסקנותיו המקצועיות. בחוות דעתו לא ציין שמאי התובע את גובה העצים ולא פורט ותועד באופן מהימן היקף הנזק האמיתי שנגרם למטע.
בכדי לתת אמון בנתונים היה על השמאי מטעם התובע לפרט בפני ביהמ"ש את הנתונים העובדתיים אשר הביאו אותו להעריך את הנזק בסכומים המצוינים בחוות הדעת - השמאי לא עשה זאת. בנוסף, חוות הדעת לא התמקדה בנזקים האינדיבידואליים שנגרמו לתובע ונגרמו לו בפועל אלא בנזקיו של ניזוק היפותטי נורמטיבי. שמאי התובע ציין בעדותו כי הערכתו מבוססת על "מדגם מייצג" ועל נתונים חיצוניים ולא של התובע. כך, למרות שהתובע בעצמו העיד כי יש לו מסמכים לגבי הוצאות והכנסות, תעודות משלוח ואף ציין שוהשמאי לא התעניין בהוצאות ובהכנסות שלו...
במצב דברים זה, הערכתו של השמאי לא עלתה בקנה אחד עם כלל היסוד בדבר השבת המצב לקדמותו. ביהמ"ש התרשם כי הפיצויים הנאמדים בחוות הדעת מעשירים שלא כדין את התובע ומהווים למעשה פיצוי יתר.
התוצאה מהאמור לעיל הייתה כי דין התביעה היה להידחות - ואולם, לתובע צמחה ישועה דווקא מהעובדה כי הוגשה חוות דעת נגדית מטעם בעלי העדר וביהמ"ש מצא אותה אמיתית ומהימנה. לתובע נפסק לבסוף סך של 32,297 ₪ כפיצויי וזאת בהתאם לחוות הדעת הנגדית שהוגשה על ידי בעלי עדר הבקר.
.jpg)
