כתב ויתור על זכויות עליו חתם עובד האם יש לו תוקף.

בית הדין לעבודה דן לאחרונה בתביעה שהוגשה ע"י עובד שעבד באמצעות חברת כוח אדם ולאחר מכן נקלט כעובד חברת הדואר כאשר עם המעבר חתם על כתב ויתור במסגרתו קיבל מהמעביד תשלום בגין הזכויות שהגיעו לו בתקופת עבודתו על פי 'חשבון' שנערך. בכתב הויתור צויין במפורש כי עם חתימת המסמך מוותר העובד על כל עילות התביעה כנגד המעביד.

חרף חתימתו הגיש העובד תביעה ובה עתר עתר לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות שונות . העובד טען כי כתב הויתור עליו חתם נעדר תוקף ואין הוא מהווה ויתור על זכויות שמגיעות לו עפ"י דין היות ולא מתקיימות הנסיבות בעטיין ייתן בית הדין תוקף לכתב ויתו:ר הנתבעת לא מסרה לו חשבון מפורט של הסכומים שהוא עתיד לקבל; על אף שהוא אינו דובר את השפה העברית על בוריה; כתב הויתור לא תורגם והנתבעת הסתפקה בכך שאמרה לו כי הוא מקבל את כל זכויותיו; התובע כלל לא היה מודע לזכויות שעליהן הוא מוותר.

הנתבעת טענה כי לנוכח כתב הויתור עליו חתם העובד וכאשר העובד קיבל את התשלום עפ"י החשבון שנערך הרי יש להורות על סילוק התביעה על הסף.

ההלכה היא כי תוקפם של כתבי ויתור נבחן ע"י בית הדין בקפידה. ככלל, לכתבי ויתור של עובדים ניתן משקל מועט. במיוחד כאשר מדובר בזכויות המוקנות לעובדים מכוח חוקי המגן או הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה, או כאשר מדובר בזכות שהעובד אינו מודע לה. יש לבחון אם החתימה על כתב הויתור נעשתה בנסיבות המקיימות את תנאי היסוד לכריתת חוזה ואם העובד היה מודע לזכויות עליהן הוא מוותר. מטעם זה, נקבע כי לכתב הוויתור יש לצרף פירוט הסכומים המגיעים ואופן חישובם. יש להציג לעובד חשבון מפורט המעמיד אותו על משמעות הזכות, המחלוקת והויתור. הצהרה סתמית שלפיה כנגד קבלת סכום מסוים אין לעובד כל תביעה אינה מועילה ומתוך כתב הוויתור צריך לעלות שהעובד מודע לכך שהוא מתפשר על פחות מהמגיע לו. מגמת הפסיקה היא ליתן לכתב הויתור תוקף בנסיבות חריגות בלבד וזאת לנוכח פערי הכוחות בין העובד למעביד.

במקרה שנדון הוכח כי במעמד החתימה כל שהוסבר לעובד הוא כי הוא מסיים לעבוד בחברת כוח האדם וממשיך לעבוד בחברת הדואר ומשלמים לו פיצויים על תקופת עבודתו. בית הדין התרשם כי ידיעתו של העובד את השפה העברית הייתה מוגבלת ונוכחות מתורגמן הייתה הכרחית. משנה תוקף קיבלו הדברים לנוכח ניסוח כתב הויתור שספק אם אדם מן היישוב יבין עד תום. יש להניח כי העובד עצמו לא רצה לטרפד את עבודתו בחברת הדואר ועל כן, חתם מבלי להרהר בדבר משמעות החתימה על כתב הויתור. הוכח כי כתב הויתור לא לווה באופן חישוב הסכומים, שפורטו בו. לא הייתה במסמך התייחסות לשכר הקובע על בסיסו נערכו החישובים אלא "שורה תחתונה" בלבד ואמירה לפיה "נערך לי על ידי החברה חשבון".

לפיכך נקבע כי כתב הויתור אינו מקיים את הדרישות שנקבעו בפסיקה. בית הדין אף ציין כי צדק העובד בטענתו כי כתב השחרור מלמד על כך שהוא מעניק לו זכויות, ולא שהוא שולל ממנו זכויות. כ"כ, מפירוט סכומי הזכויות לא עלה שהעובד מוותר על זכות שעומדת לו, וככל שכן מה היקף הסכום שעליו הוא מוותר.

[ס"ע 44795-10-11 אלכסנדר לוייפנפלד נגד קריירה בע"מ ].

מאור לאליאן עורך דין נוטריון ומגשר.