שיבוש הליכי משפט - מה זה אומר?

שיבוש הליכי משפט היא עבירה המוגדרת בספר החוקים של מדינת ישראל כך: "העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים". מבחינת החוק, גם חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט נחשבים כהליכים שיפוטיים.

לפי החוק, כל מעשה שנעשה על מנת להפריע להליכים המתנהלים בין כותלי בית המשפט ייחשב לעבירה של שיבוש הליכי משפט, וכתוצאה מכך עלול להביא להגשת כתב אישום פלילי כנגד עובר העבירה. חשוב להדגיש כי גם הימנעות מעשיית מעשה ביודעין כי הדבר יביא לשיבוש הליכי משפט תיחשב כעבירה של חוק שיבוש הליכי משפט.

דוגמאות לשיבוש הליכי משפט יכולות להיות: הצגת אישור מזויף בחקירה משטרתית, אמירת שקר בעת חקירה או תשאול במשטרה שנועדה על מנת להכשיל את החוקרים (דבר שיכול גם להוות, בנוסף, עבירה של הכשלת שוטר), העלמת ראיות או הסתרתן בכל דרך ועוד. ראוי לציין כי גם במידה שהמעשה שעשה האדם לא גרם, בפועל, לשיבוש הליכי המשפט - ניתן להאשימו בעבירה זו, בכל זאת. זאת, מכיוון שלפי החוק, אין חובה בהצלחת המעשה על מנת להרשיע את עובר העבירה.

מטרתו של המחוקק בחקיקת עבירה זו הייתה לשמור על טוהר ההליך השיפוטי במדינת ישראל. המחוקק רצה לוודא שתהליך חשיפת האמת במשפט הפלילי יישמר ולא ייפגע. החוק אמור להבטיח שכלל הראיות הדרושות יוצגו בפני בית המשפט ועדים לא יחששו להעיד בפני בית המשפט את האמת. בשלבי החקירה, מוסמכת המשטרה לעצור חשודים ואף לבקש את הארכת מעצרם מבית המשפט. כל זאת, על מנת למנוע מצב של שיבוש הליכי חקירה.

אחד המקרים המשפטיים הידועים ביותר בישראל בהם הואשם אדם בעבירת שיבוש הליכי משפט הוא משפטו של עופר נמרודי, שכיהן בעברו כמו"ל וכעורך הראשי של עיתון "מעריב". במסגרת הפרשה נחשפה פרשה של האזנות סתר בין בכירים ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". במסגרת כתב האישום שהוגש נגד נמרודי באוגוסט 1995 הוא הואשם בהזמנת האזנות סתר, שיבוש הליכי משפט ושוחד. בסופו של דבר, ביוני 1998, לאחר עסקת טיעון שהתגבשה, הורשע עופר נמרודי בהאזנות סתר ובשיבוש הליכי משפט ונידון לשמונה חודשי מאסר בפועל ולקנס בסל של כמיליון ₪.

במקרים רבים, תבקש התביעה, בעת הגשת כתב האישום לבית המשפט, להאריך את מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים. בחלק מהמקרים, הבקשה תוגש כדי למנוע מהנאשם לשבש את הליכי המשפט נגדו. כמובן, שבתי המשפט בוחנים לעומק בקשות כאלה ועל מנת שהן יתקבלו צריכים להתקיים מספר תנאים:

בית המשפט יבדוק את הראיות ויוודא שקיימות ראיות לכאורה שיש בהן כדי להביא להרשעתו את הנאשם. בנוסף, התביעה תצטרך להוכיח סכנה ממשית לשיבוש הליכי המשפט בידי הנאשם במידה שהוא ישוחרר. עו"ד פלילי טוב ינסה לאתר במקרים הללו חלופות מעצר טובות ללקוחו, אשר יקטינו מאוד את החשש לשיבוש הליכי המשפט על ידו וינסה בכך לשכנע את בית המשפט לשחרר את מרשו בתנאים מגבילים.