בשנות עבודתי הרבות כעורכת דין פלילית למדתי לצערי שבישראל של שנות האלפיים ישנן שתי מערכות משפטיות ולא רק אחת. המערכת הראשונה מתנהלת בין כותלי בית המשפט ואילו השנייה מתנהלת הרחק מהיכלי הצדק, ברשתות החברתיות, בתכניות הטלוויזיה, במהדורות החדשות ובמדורים הרכילותיים. עד כמה שזה מפתיע ואלי אפילו מזעזע לשמוע, הרי שהעונש שגוזר הקהל הרחב על אדם שמבחינה חוקית הוא לחלוטין חף מפשע, פוגע ברוב המוחלט של המקרים בחייו הרבה יותר מהעונש שנגזר (ולעתים אף לא נגזר עליו) בבית המשפט. והפעם המקרה שצד את עיני הוא המקרה המצער של ירון ברלד.
קולות מן העבר
מניסיוני בתחום גיליתי שהתופעה שמתרחשת כעת לנגד עינינו אינה עניין לא שגרתי. בכל פעם שאדם מפורסם שזוכה לאהדת הקהל ניצב במרכזה של פרשת מין זו או אחרת, חיש מהר צצים קולות מן העבר שמאשימים את אותו אדם שבמקרים רבים מתברר שאינו אשם במאום באותם המעשים בדיוק שבביצועם הוא נחשד. היכן היו כל אותן מתלוננות כאשר ירון ברלד לא היה מפורסם ומדוע לא נשמעו כל אותם קולות בזמן שירון לא ניצב בחזית תעשיית הבידור הישראלית? הפתרונות לאלוהים.
לא ברור מה המניע של כל אותן בחורות שהחליטו לרכב על התלונה המרכזית אך ישנם שיגידו שבדיוק כמו שהכסף מסובב את העולם, כך הוא גם גרם להן להחליט להתלונן, לפעמים יותר מעשר שנים לאחר שהמעשים לכאורה התרחשו. מצד שני, לא אחת מתברר שכל אותן תלונות הן פשוט תוצר של קנאה טהורה בהצלחתו של אדם שדרך כוכבו. בין כך ובין כך אני מבטיחה לכם באופן חד משמעי שלו ירון ברלד היה ניצב בשולי תעשיית הבידור הישראלית, התלונה לא הייתה מוגשת וההאשמות מן העבר הרחוק לא היו צצות מאי שם.
הקלות הבלתי נתפסת של האכזריות
לעתים אני תוהה ביני לבין עצמי מהיכן מגיעה האכזריות של הקהל הרחב שבאה לידי ביטוי במשפטי השדה שחורצים את גורלם של כל כך הרבה אנשים מפורסמים מתעשיית הבידור או מתעשיית החדשות למשל. לפעמים זה מרגיש כאילו הזירה של הרשתות החברתיות ושל הטוקבקים היא פשוט גלגול מודרני של זירות הגלדיאטורים שנלחמו על חייהם מול חיות טורפות לקול צהלות הקהל. כמובן שהיום כל אותם קרבות אכזריים נראים לרובנו אכזריים ואפילו פרימיטיביים במיוחד, אבל שפיכת הדם שמתרחשת מדי יום באינטרנט בעיני גרועה לא פחות.
מה הן ההשלכות על חיי החשוד?
במקרים רבים דוגמת המקרה שעמו נאלץ להתמודד בעל כורחו ירון ברלד בימים אלה בסופו של דבר מתברר שמקור ההאשמות שהועלו נגד האדם המפורסם היו שקריות ולדוגמא ניתן להביא את סיפורו של אייל גולן למשל. עם זאת, למרות שבסופו של דבר מתברר לא אחת כי האדם זכאי לחלוטין, את הנזק שנגרם לו בעקבות כל אותן תלונות שמציתות את להבת הסערה הציבורית לא ניתן לרפא או להחזיר לאחור. הפגיעה בשמו הטוב של האדם חמורה הרבה יותר מכל פגיעה אחרת. מדובר על נזק כלכלי כבד, על נזק משמעותי ביותר לקריירה שלו וכמובן שגם על נזק לקשרים החברתיים ואף הרומנטיים שלו.
לסיום אכתוב שגיל ההסכמה בישראל הוא 16 שנה ולכן כאשר בתקשורת טוענים שמגע מיני עם קטינה (בת שש עשרה וחצי או שבע עשרה למשל) היא עבירה פלילית, מדובר בהכפשה לשמה שייתכן שמטרתה היא יצירה של רעש או "באז" תקשורתי בלבד. אני פונה לכל אחד ואחת מכם להניח את מלאכת הוצאת הצדק לאור בידי בתי המשפט ולהמתין רגע אחד לפני שאתם חורצים את דינו ובעקבות כך גם את גורלו ואת מהלך חייו התקין של אדם שישנו סיכוי טוב שלא עשה רע לאיש או אישה מימיו.
