עסקת טיעון – כל מה שחשוב לדעת

אז מהי, בכלל, עסקת טיעון? ובכן, עסקת טיעון, או בשמה המשפטי, "הסדר טיעון", היא הסכם אשר נערך בין הנאשם לבין התביעה במסגרת המשפט הפלילי. במסגרת עסקה זו הנאשם מודה באשמות מסוימות ואילו התביעה, בתמורה, מסירה אשמות קשות יותר בכתב האישום או מסכימה לעונש מסוים. בכך, הנאשם מוצא עצמו מורשע בעבירות קלות יותר או זוכה לעונש קל יותר מאשר היה צפוי לו מלכתחילה.

מדוע תיקים מסתיימים בעסקאות טיעון?

מבחינת התביעה, הדבר נעשה בשל העומס הכבד בו מצויה התביעה וביהמ"ש והעדר היכולת לנהל הוכחות בכל תיק ותיק (אפילו לא ב-10% מהתיקים). שיקול נוסף מצד התביעה יכול להיות סיכויי הרשעה נמוכים (אם בתחילת ההליך, כאשר שופט המוקד מצביע בפניה על החולשות שבתיק, ואם בהמשך ההליך-כאשר היא מבינה שהתיק הנו לקראת זיכוי).

מבחינת הנאשם, הסיבה לכך היא "קניית סיכון". הנאשם אינו יודע האם ביהמ"ש יאמין לו או לעדי התביעה. במידה שלא יאמין לו וימצא אותו אשם בסוף ההליך-עונשו יהיה בד"כ כבד פי כמה מזה המוצע לו בעסקת הטיעון בתחילת ההליך. כמו כן, לעתים עומד כנגד הנאשם מאסר על תנאי, אשר צפוי להיות מופעל ולהביא לשליחתו של הנאשם לכלא - במידה שיימצא אשם בסוף ההליך. אך במידה שהנאשם מודה בתחילת ההליך, בעסקת טיעון, העבירה המפעילה את המאסר על תנאי נמחקת מכתב האישום או שמוסכם כי המאסר על תנאי יוארך. כאמור, אף אחד מהצדדים איננו מעוניין להיכנס למשפט שיכול להיגרר כשנה-שנתיים ויגרור הקצאת משאבים (וסיכון רב לנאשם).

למה צריך לשים לב?

עסקת טיעון הינה עסקה שמתקבלת רק לאחר שאושרה על ידי תובע מוסמך (עו"ד). לכן, אין להקשיב לחוקרים המבטיחים שתוכל לקבל עסקת טיעון אם תודה בעבירה בה אתה חשוד!

ביהמ"ש אינו חייב לאשר עסקת טיעון, אם כי, למעט עסקאות טיעון שהעונש בהן אינו סביר במידה קיצונית ביותר ביחס לעבירה ולעברו של הנאשם, ביהמ"ש מאשר (עפ"י פסיקה מחייבת של ביהמ"ש העליון) כמעט כל עסקת טיעון. עסקת טיעון יכולה להיחתם בכל שלב - אפילו במהלך המשפט עצמו.

חזרה מעסקת טיעון

כאמור, שני צדדים יכולים לחזור מעסקת הטיעון (בטרם אומצה ע"י ביהמ"ש) – התביעה והנאשם. חזרה מעסקת טיעון על ידי התביעה נעשית כאשר האינטרס הציבורי מחייב לעשות כך. מקרה זה נחשב כחריג מכיוון שעסקת טיעון היא התחייבות מצד השלטון המחייבת הן את התביעה והן את המדינה בשמה. על החלטת התביעה שלא לעמוד מאחורי עסקת טיעון שנחתמה ניתן לעתור לבג"צ, אשר יינטה לקבל את העתירה ולחייב את התביעה לכבד את ההסכם.

חזרה מעסקת הטיעון מצד הנאשם – פעולה זו מתאפשרת אך ורק לאחר שבית המשפט הסביר לנאשם (תוך כדי הבאת העסקה בפניו יחד עם החובה הקבועה בחוק) כי הסדר הטיעון איננו מחייב את ביהמ"ש וכי ביהמ"ש רשאי לחרוג ממנו. במקרה זה יכול הנאשם לחזור מעסקת הטיעון.

סביר אף שהתביעה תסכים לבקשה זו של הנאשם, כל עוד ההסכם לא אושר ע"י ביהמ"ש ולא ניתנה הכרעת דין וכל עוד הנאשם לא שינה מצבו לרעה – ע"י תסקיר קצין מבחן שלילי, לדוגמא. לאחר מתן הכרעת הדין, חזרה מעסקת טיעון ע"י הנאשם – כפופה למבחנים הרגילים של חזרה מהודיה ותידון ע"י ביהמ"ש ככזו.

היעתרות בבקשה תלויה פחות בעמידה במבחנים הפורמאליים הקשוחים של מבחן החזרה מהודיה ויותר במידת רצונו של ביהמ"ש להיעתר לרצונו של הנאשם למצות זכויותיו להליך הוכחות (דבר שביהמ"ש מאוד אינו אוהב לעשות...). אם מדובר בשופט ליבראלי, לדוגמא, נטייתו תהיה לאשר בקשה זו למען שהצדק ייראה.

במידה שהואשמת בעבירה פלילית, חכה רגע. במקרים כאלו חשוב, קודם כל, להירגע, לנשום עמוק ולחשוב כיצד לפעול הלאה. לאחר מכן יש להתייעץ עם עורך דין שמבין ומתמחה בפלילים אשר יוכל להדריך אותך מה לעשות בהמשך.

בחקירה פלילית חשוב מאוד לא להתפתות ולא להצהיר הצהרות כלשהן. חשוב לזכור כי חוקרי המשטרה הנם בעלי וותק ומנסים, לעתים, להפליל אתכם ולא באמת להגיע לחקר האמת. עורך דין בעל ניסיון וותק יוכל לנסות לחלץ אותך מהמצב הזה ובמידה ולא - יוכל להוביל אותך לעסקת הטיעון הטובה ביותר עבורך. זאת, נוכח ניסיונו והיכרותו עם המערכת המשפטית ואולי, אף, עם התביעה המשטרתית.