מנהל העזבון

עם פטירתו של אדם מתחיל הליך הירושה וחלוקת העזבון שהותיר המנוח בין יורשיו. תחילתו של הליך זה היא עם פטירת המנוח והגשת הבקשה למתן צו ירושה ו/או צו קיום צוואה, הצורך במנהל עזבון נובע מהחלל הנוצר עם פטירת המנוח ועד למתן צו הירושה ו/או צו קיום הצוואה.

ניהול העזבון מטרתו לשמור על נכסי העזבון לרכזם, ולשמור על ערכם ממועד פטירת המנוח ועד לחלוקת העזבון בין היורשים. סעיף 77 לחוק הירושה הוא העוגן החוקי למינוי מנהל עזבון על ידי בית המשפט לשם שמירת העזבון וכן למינוי של מנהל עזבון זמני:-

"77. אמצעים לשמירת העזבון

בכל עת לאחר מות המוריש וכל עוד לא נתמנה מנהל עזבון רשאי בית-המשפט, לפי בקשת מעוניין בדבר או מיזמת עצמו, לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת העזבון או לשמירת זכויות בעזבון, לרבות עיכוב זמני של פעולות בנכסי העזבון, מתן צו למכירתם של נכסים פסיבים שבעזבון ומינוי מנהל-עזבון זמני."

מנהל עזבון זמני ימונה לעזבון כאשר השיקול של טובת העזבון הוא השיקול המכריע למינוי כאמור. הווה אומר, טובת העזבון ושמירת ערכו מהווה שיקול מכריע אותו בית המשפט יבחן בטרם יורה על מינוי מנהל עזבון זמני. חשוב לציין כי מינוי מנהל עזבון זמני נועד לתקופה שבין פטירת המנוח ועד למתן צווי הירושה, ולאחר מכן במידה ויהא צורך בכך ימונה מנהל עזבון קבוע. מינוי מנהל עזבון לאחר הקביעה בדבר זהות היורשים איננה חובה על פי החוק והיורשים רשאים לנהל את העזבון בעצמם.

מנהל העזבון מהווה נושא משרה מרגע מינויו והוא ממלא את חובותיו בכפוף להוראות בית המשפט.

בדרך כלל ימונה מנהל עזבון כאשר היקף העזבון נרחב ואופן ניהולו ו/או חלוקתו יש בו כדי לעורר מחלוקות כבדות בין היורשים בינם לבין עצמם. כמו כן קיומו של מנהל עזבון מתעורר כאשר בין היורשים ישנם קטינים ו/או חסויים.

הלכה למעשה ההבדל בין מנהל עזבון זמני לבין מנהל עזבון קבוע הינו שמנהל העזבון הקבוע רשאי גם לחלק את העזבון בין היורשים.

תפקידיו של מנהל העזבון נקבעו בסעיף 82 לחוק הירושה המובא להלן:-

82. תפקידים

מנהל עזבון חייב, בכפוף להוראות בית המשפט, לכנס את נכסי העזבון, לנהל את העזבון, לסלק את חובות העזבון, לחלק את יתרת העזבון בין היורשים, לפי צו - ירושה או צוואה מקוימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או של צוואה מקויימת.

כמובן שעל מנהל העיזבון חלה החובה לנהל הליכים משפטיים בשם העזבון כנגד צדדים ג’ במידה ויש צורך בכך.

זהות מנהל העזבון יכול ותהיה כל אדם וסעיפים 79-80 לחוק הירושה הם המתווים את הדרך למינויו:-

79. כשרות להתמנות

למנהל עזבון יכול להתמנות יחיד או תאגיד או האפוטרופוס הכללי.

80. הסכמה (תיקון: תשנ"ח)

לא יתמנה למנהל עזבון אלא מי שהודיע לבית המשפט או לרשם לעניני ירושה, לפי הענין על הסכמתו לכך.

דרך התנהלותו ופעולותיו של מנהל העזבון נתונות לפיקוח מתמיד של בית המשפט והאפוטרופוס הכללי. בית המשפט רשאי להתערב בכל עת בנעשה בעזבון בין אם ביוזמה המתעוררת לאחר פניה של מעוניין בדבר ובין מיוזמתו שלו. "מעוניין בדבר" הינו כל יורש ו/או נושה של אחד היורשים ו/או נושה של העזבון עצמו.

הזכות לנהל עזבון נושאת עמה חובה כלפי העזבון, חובה זו מתבטאת באחריות אישית כלפי כל נזק שנגרם עקב הפרת החובה כלפי העזבון. חובה זו נקבעה בסעיף 88 לחוק הירושה:-

88. אחריות

מנהל עזבון אחראי לנזק שגרם עקב הפרת חובתו כמנהל עזבון; בית-המשפט רשאי לפטרו מאחריותו, כולה או מקצתה, אם פעל בתום-לב ונתכוון למילוי תפקידיו; מנהל עזבון אינו נושא באחריות אם פעל בתום-לב לפי הוראות בית-המשפט.

אם כן מנהל העזבון יהא פטור מאחריותו זו במידה ויוכיח כי פעולותיו נעשו בתום לב ונתכוון למילוי תפקידו.

במידה ולא פטר בית המשפט את מנהל העיזבון מאחריותו לנזק שנגרם יהיו רשאים בעלי העניין לתבוע את מנהל העזבון לפצות אותם בגין הנזק שנגרם להם כתוצאה מהפרת חובתו.

שכרו של מנהל העזבון ייקבע בתום ניהולו של העיזבון על ידי בית המשפט. הסכם בין יורשים לבין מנהל העזבון בנוגע לשכרו אינו מחייב את בית המשפט וקביעת שכרו נתונה לשיקול דעת בית המשפט באופן בלעדי.