בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת הבחירה של זוגות רבים שלא לבוא בברית הנישואין כדת משה וישראל. כמו כן קיימים זוגות רבים אשר ההלכה איננה מתירה להם להינשא מטעמים הלכתיים. הקושי אשר נובע מעצם קיומה של מערכת זוגית לכל דבר ועניין מבלי למסדה באופן פורמאלי הציב בפני בתי המשפט את הצורך להתמודד עם סוגיה זו.

 

לאורך השנים התפתחה בפסיקה ההכרה במוסד הידועים בציבור ואף לאחרונה ניתן פס"ד בבית המשפט המחוזי חיפה אשר קרא להמיר את המושג "ידועים בציבור" במונח "שותפות זוגית".

על אף שאין כל עיגון חוקי למעמד הידועים בציבור המחוקק הכיר במספר חוקים בזכויות הידוע בציבור בעניינים שונים.

מי הם למעשה הידועים בציבור?

ובכן, ידועים בציבור הינם בני זוג החיים יחד כמשפחה ומנהלים משק בית משותף תחת קורת גג אחת. בני הזוג רואים עצמם כמשפחה על אף שלא נישאו בכל צורה שהיא, ולמעשה ההסכמה ההדדית לקיום חיי משפחה עומדת בבסיס הקשר הזוגי. התנאים הנדרשים על מנת שבני זוג יוכרו משפטית כידועים בציבור הינם ניהול חיי משפחה ומשק בית משותף. הפרשנות שניתנה לתנאים אלה על ידי בתי המשפט עברה שינויים רבים עם השנים, וזאת נוכח הצורך בבחינה קונקרטית של כל מקרה ומקרה.

היותם של בני זוג ידועים בציבור הינו עניין שבעובדה ונטל ההוכחה מוטל על הטוען למעמד של ידוע בציבור. בפסיקה התגבשו מספר אלמנטים שעם הוכחתם מתחזק היסוד לקיום חיי משפחה בין בני הזוג. כך למשל:-

1. קיומם של מגורים ולינה משותפת בין בני הזוג.

2. בילויים ונסיעות משותפות.

3. צוואות משותפות.

4. רישום בן הזוג כמוטב בפוליסות הביטוח ובקופות הגמל.

עם זאת, במידה ויערכו בני הזוג הסכם חיים משותפים ובו ייקבעו בני הזוג את מעמדם ואת מערכת הזכויות והחובות הנובעות מעצם קיומו של הקשר, יוכלו בכך להקל על בית המשפט בבואו לקבוע אם בני הזוג אכן ידועים בציבור לצורך שיתופם בזכויות וחובות. דרך נוספת להקל על בני הזוג להוכיח את היותם ידועים בציבור הינה לערוך תצהיר המבטא את כוונת הצדדים באשר לקיומו של קשר זוגי ביניהם כידועים בציבור.

כאמור לעיל, עצם ההכרה בבני זוג כידועים בציבור מקנה לבני הזוג זכויות וחובות, ומעמדם דומה בתחומים רבים לבני זוג אשר באו בברית הנישואין. עם זאת, בנוגע לחלוקת הרכוש וישום הלכת השיתוף בין בני הזוג, הנטל על הידוע בציבור הוא גבוה יותר מבן זוג נשוי, ונדרשת הוכחה לכוונת שיתוף בין הצדדים.

בנוסף, על בני זוג שנישאו כדת משה וישראל יחול הדין הדתי בעת הפירוד ובכלל זה הזכות למזונות אשה. לעומת זאת על בני זוג ידועים בציבור לא חל הדין האישי ועל כן אין הידועה בציבור זכאית לדמי מזונות. אולם הפסיקה הכירה בזכות הידועה בציבור לקבל דמי מזונות משקמים וזאת מכוח דיני החוזים ועקרון תום הלב.

המחוקק הכיר במספר חוקים בזכויות הידועים בציבור אם באופן מפורש ואם באופן משתמע ולהלן חלקם:-

1. סעיף 55 לחוק הירושה המקנה לבן הזוג של הנפטר זכויות כאילו היו זוג נשוי וזאת אם חיו חיי משפחה במשק בית משותף והצדדים לא היו נשואים לאחר בשעת המוות.

2. סעיף 57(ג) לחוק הירושה מקנה זכות למזונות מן העזבון לבן הזוג אף ללא נישואין במידה וקיימו חיי משפחה ומשק בית משותף.

3. זכות לדיירות מוגנת- סעיף 1 לחוק קובע בהגדרת המונח "בן זוג"- לרבות הידוע בציבור.

4. ביטוח לאומי- החוק קובע כי כל התייחסות בחוק לאשתו של אדם בכל הנוגע לזכויות וחובות תהא גם לידועה בציבור.

5. זכויות עבודה- חוק פיצויי פיטורין קובע כי הידוע בציבור זכאי לקבל את פיצויי הפיטורין של בן זוגו שנפטר.
חשוב לציין כי על אף ההכרה ההולכת ומתרחבת במוסד הידועים בציבור עדיין אין מעמדם כשל בני זוג נשואים.

 

עם קבלת ההחלטה לא להתחתן ולחיות תחת המוסד ידועים בציבור רצוי לערוך הסכם חיים משותפים אצל עו"ד הבקי בתחום דיני המשפחה, ובו לקבוע את המתווה לפיו בני הזוג מעוניינים לקיים את הקשר הזוגי ואף לקבוע מנגנון ראוי להליכי הפירוד, וזאת על מנת לחסוך בעתיד התכתשויות משפטיות יקרות ומיותרות.