היבטים נוספים הטמונים בהליך הגירושין

היבטים נוספים הטמונים בהליך הגירושין

גירושין מהווים משבר במערכת המשפחתית ומעורבים בה בני זוג ובדרך כלל גם ילדיהם. הליך הגירושין גורם לשינויים רבים בחיי הפרט, בהרגלים היומיומיים שלו, בזהות האישית, במעמד הכלכלי חברתי, ביחסים עם חברים ועם הקהילה הכללית. יש המגדירים את הגירושין כמשבר השני לאחר מות בן הזוג מבחינת עוצמה ואורך הזמן הדרוש לשיקום[1].

הקשיים הרגשיים המכבידים על בני המשפחה לפני ההחלטה להתגרש הם כשלעצמם טראומטיים ושוחקים. ההחלטה לעשות כן מעוררת חרדות קיומיות ותחושת אובדן שליטה אצל מבוגרים וילדים כאחד. בעיצומה של הסערה הרגשית, נוהגים בני הזוג לפתוח בהליכים משפטיים אשר כך מקווים ימציאו פתרונות למצבים העתידיים של המשפחה המשתנה. הגישה האדוורסרית מדגישה את הניגודים ולעיתים אף מקצינה אותם. בכך היא גורמת להסלמת הקונפליקט ודפוסי התנהגות שאינם מאפיינים את בני הזוג. תפיסת הגירושין כמלחמה מערבת את הילד בהתאם ורואה בו כלי במאבק. הגבול נפרץ גם ביכולת ההורה להבחין בנזק הנגרם לילד. מחקרים רבים מצאו שחלק גדול מן ההשלכות השליליות של הגירושין על ילדים קשור בקונפליקט המתמשך בין ההורים[2].

הליך גירושין של הורים לא מביא את קשרי המשפחה לקיצם אלא מחייב מיסוד מחדש של קשרי ההורים עם ילדיהם ויצירת "משפחה שלאחר גירושין"[3]. הגירושיןהינם אירוע חדפעמי המסיים את סטאטוס הנישואין אך למעשה מדובר בתהליך שתחילתו קודמת לאירוע זה, וסופו שנים רבות לאחריו. מכאן שהגירושין מהווים תהליך חוקי, חברתי, ופסיכולוגי, מעבר בלתי מתוכנן במהלך החיים, שאין לו לוח זמנים קבוע מראש ושהשפעתו רבה על כל המעורבים בו [4]. בניגוד לשיטות משפט מערביות, הגירושין בדין היהודי אינם פעולה שיפוטית. לא בית המשפט או בית הדין הוא אשר מתיר את קשר הנישואין, כי אם הצדדים עצמם [5]. הצורך בהסכמת הצדדים מאפשר לבני הזוג להתגרש בהסכמה ללא צורך בהוכחת עילת גירושין [6]. במדינת ישראל חלים בנוגע לגירושין לגבי יהודים דיני ישראל, הגירושין לפי דינים אלו נעשים על ידי פעולה של הבעל במסירתו לאישה גט פיטורין, הנקרא בלשון התורה ספר כריתות[7].

--------------------------------------------------------------------------------

[1] טל גופנא-פינטו משמורת וסדרי ראיה של ילדים לאחר הגירושין – ההמלצות בתסקיר פקיד הסעד, ההחלטות המשפטיות, הביצוע על ידי המשפחה והקשר הורה לא משמורן-ילד (חיבור לשם קבלת התואר מוסמך בעבודה

סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב, 1996) עמוד 1.

[2] נפשי אסתר תיווך בגירושין- האם הוא מסייע להסתגלות הילדים? (חיבור לשם קבלת תואר מוסמך בפקולטה

לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב, אוקטובר 1991) עמוד 1-2.

[3] דפנה הקר ’אמהות’, ’אבהות’, ומשפט: ניתוח סוציולוגי של השדה המעצב הסדרי משמורת וראייה בגירושין

(חיבור לשם קבלת תואר שלישי בסוציולוגיה, אוניברסיטת ת"א, 2003),עמוד 3.

[4] דורית אלדר "חובענה ליישוב סכסוך: חלופה טיפולית בבית המשפט לענייני משפחה", בתוך דיני המשפחה בישראל בעידן בית המשפט למשפחה. העורך יהושע גייפמן (ינואר 2000) חלק ג’ 1217, עמוד 1219.

[5] פנחס שיפמן דיני המשפחה בישראל חלק א (תשנ"ה ) עמוד 416.

[6] אסתר סיוון גירושין בישראל ומעמד האישה הבנייה של אי- שוויון ואלטרנטיבות לפיתרון (2002) עמוד 9.

[7] בנציון שרשבסקי דיני משפחה (תשנ"ג) עמוד 278.