אישה הגישה תביעת גירושין כנגד בעלה, אולם במשך למעהל משנה לא התייצב הבעל בטענות שונות ומשונות, בית הדין קיבל בתחילה את טענות הבעל כי הוא חולה בסכרת ולכן לא יכול להתייצב, האישה הוכיחה כי הבעל מתחמק, בית הדין הרבני קיבל את טענת האישה והוציא כנגד הבעל צו מאסר וכן קבע קנס כספי גבוה בגין שחרורו ממעצר ,איתור הבעל הועבר גם למחלקת איתור בעלים.
בית הדין התבקש לדון בתביעת הגירושין גם ללא נוכחותו של הבעל, שהרי בעצם התחמקותו של הבלע מבית הדין הרבני הוא מעגן את האישה ובהתנהגותו הוא בעצם מביע את עמדתו לעניין תביעת הגירושין משום כך אין להתעקש על נוכחותו בדיון לשם דיון בתביעת הגירושין, בית הדין הרבני קיבל את טענת האישה וקבע כי היה והבעל לא יתייצב לדיון הבא ידון בית הדין בתביעת הגירושין של האישה.
יוער כי במקרה אחר דומה, ניתנה החלטה על ידי בתי הדין הרבני הגדול ,כאשר הבעל לא התייצב לדיונים ,האישה הייתה מעוכבת גט,בית הדין קבע שאם יוכח כי הגיע מועד "תום הנישואין" בית הדין יוותר על הצורך בגט לחומרא ויכריז על הנישואים כבטלים.
קביעות אלו הינן קביעות נדירות, מאחר וההלכה מחייבת את התייצבות שני הצדדים לצורך דיון בתביעת הגירושין אשר לשם מתן פסק דין הקובע כי על הצדדים להתגרש על הצד המבקש להתגרש להוכיח כי קיימת עילה לגירושין.
מסקנה:יש דרך לסיים את הנישואין גם אם אחד הצדדים לא מתייצב הדרך אולי ארוכה והקשה אך אפשרית,טענת "האין מה לעשות" אינה נכונה.