כתבי אישום בגין עבירות על פי פקודת התעבורה מתנהלים בבתי המשפט לתעבורה, לפי סדרי הדין של המשפט הפלילי, למעט הסדרים מיוחדים, כפי שנקבעו בפקודת התעבורה ובתקנות התעבורה.
בניגוד להליך הפלילי הרגיל, על המשטרה לא מוטלת החובה להוכיח את היסוד הנפשי של העבירה, כלומר על מנת להרשיע את נהג הרכב, המשטרה לא צריכה להוכיח בבית המשפט האם הנהג התכוון מלכתחילה לבצע את העבירה.
כל שעל המשטרה להוכיח הוא כי העבירה בוצעה על ידי כלי רכב הרשום על שם הנאשם, בצירוף ראיות שונות לכתב האישום, שהושגו בעזרת אמצעי אכיפה שונים המצויים בידי המשטרה, כגון מצלמות מהירות, או מצלמות רמזורים.
בהתאם לפקודת התעבורה, על בעל רכב המקבל לביתו כתב אישום חמור בגין נסיעה במהירות מופרזת או בגין חציית צומת ברמזור אדום, מוטלת החובה להוכיח כי לא הוא זה שנהג ברכבו בעת ביצוע העבירה, או לחילופין עליו להוכיח כי רכבו לא היה מעורב כלל בביצוע העבירה.
לאור האמור לעיל ישנה חשיבות יתרה להיעזר בעו"ד מומחה לתעבורה אשר יוכל במידת האפשר להיטיב עם הנהג, בין על ידי השגת זיכוי מאשמה, או ביטול כתב האישום, או בניסיון להגיע להסדר טיעון ראוי עם התביעה להפחתת הענישה באופן משמעותי.
אלי אלוש, משרד עורך דין לעיניני תעבורה
עודכן ב: 14/11/2012