בישראל חל הדין האישי בכל הנוגע למזונות, כלומר הדין הדתי. לכן, בהתייחס ליהודים, חל הדין העברי לפיו האב חייב חובה אבסולוטית בתשלום הצרכים ההכרחיים של ילדיו הקטינים. כמו כן, מעבר לצרכים ההכרחיים, חייב האב גם בהוצאות הנוספות של הילדים שהם "מדין צדקה" בהתאם ליכולתו הכלכלית של האב ובאותו אופן, מחויבת גם האם בהשתתפות בהוצאות הנוספות מדין צדקה ובהתאם ליכולתה הכלכלית.


לאחרונה, פסיקת בתי המשפט מתווה מגמה חדשה לפיה בנסיבות של משמורת משותפת יש לפסוק מזונות שוויוניים. כלומר, האב לא נושא לבדו בנטל מזונות הילדים, לרבות בצרכים הכרחיים, אלא נטל מזונות הילדים מתחלק בין ההורים.


רציונאל העומד מאחורי גישה זו קובע כי למעשה, בזמן שהילדים שוהים עם ההורים, הרי שכל אחד מההורים נושא באופן ישיר בהוצאות הילדים אשר שוהים עמו, כך לדוגמה: הוצאות מים, חשמל, אוכל וכיו"ב. אם כך, אין סיבה כי במקרה של משמורת משותפת, כאשר הילדים שוהים זמן שווה אצל האב ואצל האם, ישלם האב מזונות עבור הוצאות אלו לאם וגם ישלם את הוצאות אלו באופן ישיר על הילדים בזמן שהותם עמו, שהרי אז יהא מדובר יישא האב בכפל במזונות.


יחד עם זאת, קביעת משמורת משותפת אינה מבטלת או מפחיתה אוטומתית את תשלום המזונות, אלא כל מקרה ייבדק לגופו של עניין.


כך למשל, ככל שזמני השהות אינם שווים ו/או נרחבים באופן בו הילדים שוהים עם האב זמן שווה לזמן בו שוהים עם האם, הרי שלא מתקיים הרציונאל להפחתת תשלום המזונות, קל וחומר ביטולם ואין מקום לעשות כן.


מנגד, כאשר ההורים שניהם עובדים ומשתכרים משכורת בגובה כמעט זהה, או כאשר מדובר באם שהיא אמידה, אזי כאשר הילדים שוהים בזמני שהות כמעט זהים עם כל אחד מההורים יש מקום להפחית מדמי המזונות ו/או לבטלם לחלוטין כך שכל צד ישא בפועל בהוצאות הילדים בזמן שהותם עמו.


בתי המשפט נימקו את שינוי המגמה בפסיקת המזונות, בין היתר, לאור העובדה כי אין למעשה סתירה בין ההלכה הפסוקה כפי שהיתה עד למועד זה לבין פסיקתם "החדשה" של בתי המשפט בנושא, שכן עדיין חובתו של האב לזון את ילדיו קיימת והיא חובה אבסולוטית (מוחלטת) מכוח הדין האישי, אלא שהאמצעי לעמידה בחובה זו בעת שהאב משמורן על הילדים בהסדר של משמורת משותפת, יכול וייעשה על ידי הזנת הקטינים בפועל, חלף תשלום כספי לידי האם. כלומר, בנסיבות בהן מתקיימת משמורת משותפת והורות שווה, יש מקום לראות בנשיאת צרכי הילדים באופן ישיר על ידי האב כתשלום מזונות ועל כן ראוי להפחית באופן יחסי מתשלום מזונות הילדים שעל האב לשלם לידי האם או לבטלם לחלוטין, ובלבד שלא תפגע טובת הקטינים עקב כך.


אז כמה משלמים מזונות במשמורת משותפת?


חשוב להבהיר כי אין בידי בית המשפט כלי או נוסחה לחישוב סכום המזונות באופן שיתאים לכל התיקים. ובנוסף, קביעת שיעור הפחתת המזונות אינה מנותקת מהתחשבות בהכנסותיהם של שני ההורים ו/ו אמידותם. כך, נוצרו פסיקות שונות לפיהן בית המשפט קבע כי במקרה של משמורת משותפת אין כל צורך בתשלום מזונות, ובפסיקות אחרות נקבעה הפחתה של 50% מהסכום שהיה אמור להיות משולם שלא במשמורת משותפת ובפסיקות אחרות קבעו הפחתה של 35% או 25%.


תחילה קבע בית משפט המחוזי הנכבד בפסיקתו כי שיעור ההפחתה במזונות האב במקרים של משמורת משותפת ייעשה בכל מקרה ונסיבותיו תוך איזון ראוי בין מכלול הגורמים, לרבות גובה הכנסות שני ההורים, רמת החיים לה הורגלו הקטינים, צרכי הקטינים וכו'.


בפסיקה מאוחרת יותר, חידד בית המשפט המחוזי הנכבד כי אין התאמה מדויקת בין משך הזמן בו הקטין שוהה אצל ההורה המשמורן לבין גובה ההוצאות, שכן חלק ניכר מההוצאות אינן תלויות בזמן השהייה של הילד עם הוריו. כך למשל, רכישת ציוד ורהיטים לילדים, ביגוד וכו'.

 

לפיכך, גם אם הכנסות הצדדים זהות בקירוב, נדמה כי כל עוד הדין מורה על חובת האב לשאת במזונות ילדיו, הרי שאין להפחית את המזונות בשיעור של 50% כדבר שבשיגרה ויש לשקול בכל מקרה את מכלול הנתונים וההשלכות של ההפחתה על טובת הקטינים.


כמו כן, במקרים בהם קיים פער של ממש בהכנסות הצדדים כך שהאם כמעט ואינה משתכרת או לא משתכרת בכלל ובשים לב לחובת האב לזון את ילדיו עפ"י הדין, הרי שבית המשפט ייטה לקבוע כי על אף משמורת משותפת אין מקום לקבוע שיעור הפחתה מגובה תשלום המזונות לידי האם בהתאם לנוסחה כזו או אחרת.


רכיב המדור במזונות – תשלום מגורים עבור הילדים


גם לעניין המדור נשמעו מספר גישות בפסיקת בתי המשפט לרבות בית משפט המחוזי, כך, ישנן פסיקות בהן נקבע כי ראוי להפחית את הוצאות אחזקת המדור בלבד במקרים בהם מקיים הצדדים משמורת משותפת על ילדיהם, כלומר הוצאות הבית – חשמל, מים, ארנונה וכיו"ב.

 

לעומת זאת, לעניין הוצאות המדור עצמו, כלומר התשלום עבור שכר דירה או משכנתא, אותו לא ייטה ביהמ"ש להפחית, שכן ההוצאה קיימת בשלמותה ללא קשר למשמורת הילדים ו/או לזמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים. מנגד, בפסק דין אחר שניתן בבית המשפט המחוזי נקבע כי אמנם הוצאות המדור של האם אינן משתנות עקב המשמורת המשותפת, אך אין חולק כי על האב לשכור מדור שיאפשר דיור הולם לילדים המצויים במשמרתו כמחצית הזמן. ולאור השתכרות הצדדים שהינה זהה, קבע בית המשפט הפחתה של 50% מסכום השתתפות האב במדור הילדים, הפחתה משמעותית ביותר.


לסיכום, עיננו רואות, כי במקרים של משמורת משותפת וכחלק ממגמת עידוד האבות לקחת חלק מהותי פעיל ומעורב בחיי הילדים ובהתחשב בעובדה כי לאור השינויים החברתיים והתרבותיים בעת המודרנית במסגרתם נשים עובדות ומפתחות קריירה באופן בו הכנסתן לעיתים קרובות זהה להכנסת האב, תוך התחשבות בצורכי האב ועל מנת לאפשר לאב קיום סביר ולספק את צורכי הקטין בזמן שהוא שוהה עמו, נוטים בתי המשפט לערוך הפחתה מתשלום המזונות המוטל על האב לעומת התשלום שהיה על האב לשלם שלא במשמורת משותפת.

המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות תחליף לקבלת ייעוץ מקצועי ו/או חוות דעת משפטית. משרד עו"ד הילה זוהר ו/או מי מטעמו אינם נושאים באחריות בגין שימוש מכל מין וסוג שהוא הנעשה במידע האמור לעיל. ניתן לקבל ייעוץ מקצועי, מלא ומדויק בהתאם למקרה הספציפי בעניינכם באמצעות יצירת קשר עם משרד עו"ד הילה זוהר.
 


עודכן ב: 09/05/2016