אם אתה מעוניין שלאחר מותך אנשים מסוימים יקבלו, או לחילופין לא יקבלו חלקים מרכושך, כדאי מאוד שתערוך צוואה ובהקדם, שהרי "אין אדם יודע את יום פקודתו". אולם, כיצד עורכים צוואה? מה ההבדל בין צוואה לירושה? האם ניתן להתנגד לצוואה או לירושה? מה קורה כאשר מישהו מהיורשים אינו מעוניין בחלקו בירושה? האם בני זוג יורשים האחד את השניה למרות שלא נישאו? ואם אנו בני זוג חד מיני, האם אנו זכאים לרשת?
לכולנו חשוב לדאוג לזכויותיהם של אהובינו ולהביא לכך שלאחר יום מותנו הרכוש ו/או הזכויות שלנו אכן יחולקו בהתאם לרצוננו ובהתאם להשקפת עולמנו.
מדובר בנושא רגיש מאוד וחשוב מאוד. מחד, מרבית האנשים לא רוצים לדבר ולהתעסק במוות שלהם וכן, כאשר נפטר אדם, בני משפחתו והקרובים לו אינם מרגישים תמיד נוח להתעסק בירושה או בצוואה ובעיקר כאשר קיימות מחלוקות בתוך המשפחה בגין כך. מאידך, מדובר בנושא חשוב מאוד כך שרצון המוריש יבוא לידי ביטוי והגשמה באופן מלא ונכון, שכן לאחר מותו של אדם לא ניתן "להשיב את הגלגל לאחור".
לפיכך, חשוב להתייעץ עם עו"ד מנוסה על מנת לפעול ולנקוט בכל הדרכים והאפשרויות הקיימות ע"פ דיני הירושה, כך שאלה יתאימו לצרכים ולרצונות שלכם. חשוב כי עורך הדין המתמחה בצוואות וירושות יעניק טיפול אישי, מקצועי, קפדני ומעמיק. משרדנו יעניק לכם את השירות הנדרש במקצועיות רבה ומתוך ניסיון רב בתחום הצוואות והירושות.
חוק הירושה הוא חוק ארוך ומגוון המעניק אפשרויות רבות ושונות לאופן בו יחולק או לא יחולק הרכוש ו/או הזכויות, כלומר העיזבון, של המוריש. כלל ראשון ועיקרי שקובע חוק הירושה הוא כי יש להבחין בין ירושה ע"פ דין לבין צוואה.
מה ההבדל בין "צוואה" לבין "ירושה"?
צוואה - כשמה כן היא, ציווי של אדם מה ייעשה ברכושו לאחר מותו. כך, המצווה יכול לבחור להעביר את רכושו למי שאינו בן משפחה או למנוע מבן משפחה לקבל את הירושה כולה או חלקה. היורשים הם האנשים/הגופים המופיעים בצוואה ואשר נקראים גם "זוכים" או "נהנים".
יש מספר דרכים לערוך צוואות, שכן יש מספר סוגים של צוואות ע"פ החוק (ראו פירוט להלן). חשוב לציין, כי לנוכח דרישות החוק הקפדניות מומלץ לערוך צוואה אצל עו"ד מנוסה בתחום זה, שכן במועד מימוש הצוואה המצווה אינו בין החיים וקשה לתקן "טעויות" שנעשו בדיעבד ולהתחקות אחר רצון המצווה, ולפיכך, קיימת חשיבות רבה לצורת הצוואה ולטיבה.
כמו כן, על עורך הדין לעמוד היטב על כוונתו של כותב הצוואה, להסביר לו את הדין ואת האפשרויות שהדין מעניק וכמובן לוודא כי רצונו האמתי של המוריש יבוא לידי ביטוי בצוואה באופן חד משמעי.
ירושה - בהיעדר צוואה, חלה "ירושה ע"פ דין" כלומר, חוק הירושה הוא שקובע מי הם היורשים הזכאים להתחלק ברכוש של המוריש. היורשים על פי דין הם לרוב קרובי המשפחה של המוריש והירושה מתחלקת ביניהם ע"פ מדרג שנקבע בחוק.
סוגי צוואות - צוואה נעשית בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל–פה
צוואה בכתב יד - על פי סעיף 19 לחוק, תכתב כולה בידי המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו.
צוואה בעדים - על פי סעיף 20 לחוק, בפני שני עדים שיאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה, שהמצווה הצהיר וחתם בפניהם. העדים צריכים להיות בגירים וכשירים ואסור להם להיות נהנים מהצוואה, כלומר, חלק מהזוכים ברכוש ו/או בזכויות על פיה.
צוואה בפני רשות - על פי סעיף 22 לחוק, ניתן להופיע בפני רשות (שופט, רשם בית משפט, הרשם לענייני ירושה, חבר בית דין ונוטריון) ולומר מהי הצוואה או להגיש בפני הרשות צוואה בכתב, דברי הצוואה מוקראים בפני המצווה, שמצהיר כי זוהי צוואתו והרשות מאשרת את הצוואה.
צוואה בעל פה/ צוואת "שכיב מרע" - על פי סעיף 23 לחוק, אדם גוסס או שבאופן סובייקטיבי, בנסיבות המצדיקות זאת, רואה עצמו מול פני המוות רשאי לצוות בעל פה את צוואתו והדבר תקף כל עוד הוא אמר את הדברים בפני שני עדים הדוברים את שפתו. הדברים יירשמו בזיכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לענייני ירושה. חשוב לדעת כי במידה ועבר חודש והמצווה עודנו בחיים- הצוואה הזו בטלה.
כיצד ניתן לבטל צוואה?
ניתן לערוך צוואה חדשה אשר מבטלת את הקודמת. כמובן שיש לוודא כי בצוואה החדשה לא נופל כל פגם וכי היא נעשית בהתאם לחוק. כמו כן, באופן הפשוט ביותר, ניתן לכתוב מסמך שמורה על ביטול הצוואה, בכך מתבטלת הצוואה ומדרג היורשים שקובע חוק הירושה הוא שיחול.
מהם "צו ירושה" ו"צו קיום צוואה"?
צו ירושה או צו קיום צוואה מטרתו להעביר את רכוש הנפטר לידי היורשים ע"פ דין או הנהנים ע"פ צוואה בצו משפטי אופרטיבי.
את הבקשות לצו ירושה ו/או לצו קיום צוואה יש להגיש לרשם לענייני ירושה אשר אחראי על פרסומן. אם לא תתקבלנה התנגדויות תוך שבועיים ולא יתעורר קושי מיוחד או שאלה הטעונה הכרעה, יהיה ניתן להמשיך בתהליך. אולם, אם תתקבלנה התנגדויות כאמור, הדיון בנושא יעבור לביהמ"ש המוסמך (ר' פירוט גם להלן).
התנגדות ל"צו ירושה" או ל"צו קיום צוואה"
כל המעוניין בדבר רשאי להגיש התנגדות לצו ירושה או לצו קיום צוואה בתוך שבועיים ימים לאחר שפורסמו וכל עוד לא ניתן הצו. כן יוער, כי הרשם לענייני ירושה רשאי להאריך את זמן הגשת ההתנגדות.
כאמור, מרגע שהוגשה התנגדות הדיון בה ייערך בבית המשפט לענייני משפחה המוסמך.
התנגדות לצו קיום צוואה מוגשת לעיתים קרובות במקרים בהם המנוח הותיר צוואה מאוחרת לזו שהוגשה עבורה הבקשה לצו קיום צוואה, או כאשר הצוואה נערכה תחת איום או אונס ("השפעה בלתי הוגנת"), או כאשר אחד מהנהנים מהצוואה נטל חלק בעריכתה, או כאשר נפלו פגמים בצוואה או כאשר היא אינה משקפת את רצונו האמיתי של המוריש וכיו"ב.
"צוואה הדדית", מהי?
צוואה הדדית היא צוואה מיוחדת שחוק הירושה מאפשר לערוך לבני זוג בלבד ואילו לאנשים שאינם בני זוג, החוק אוסר על עריכת צוואה מסוג זה. המדובר בצוואה ששני אנשים עורכים יחד ובמסגרתה שני בני הזוג מתלים את צוואתם אחד בשני. "צוואה הדדית" יכולה להיעשות בשני מסמכים נפרדים או במסמך אחד משותף לבני הזוג.
אם אני רוצה שבמותי יועבר כל רכושי לבן הזוג או לבת הזוג ורק לאחר פטירתם יועבר הרכוש לבני משפחה נוספים או לגורמים אחרים, איך ניתן לעשות זאת?
בדרך כלל כשבני זוג עורכים צוואה הדדית, הם מבקשים להוריש את הרכוש שלהם או חלקו האחד לשניה. כלומר, בן הזוג שנותר בחיים יורש את בן הזוג הנפטר ורק לאחר שגם בן הזוג שנותר בחיים הולך לבית עולמו, הוא מוריש את כל הרכוש הנותר לבני המשפחה האחרים ו/או לגורם אחר. כך למשל, יכולים בני הזוג להוריש למי מבני הזוג הנותר בחיים את החלק של בן הזוג שנפטר בדירת המגורים או לקבוע כי לבן הזוג הנותר בחיים תהיה הזכות להמשיך ולהתגורר בדירת המגורים עד יום מותו ורק לאחר מכן דירת המגורים תעבור ליורשים האחרים אותם קבעו בני הזוג יחד מראש, במסגרת הצוואה ההדדית.
אולם, לא רק בצוואה הדדית ניתן ליישם זאת, חוק הירושה מאפשר גם לאדם יחיד לערוך צוואה, לפיה מוריש לבן הזוג או לאדם אחר שהוא חפץ להוריש לו דבר מה, ולאחר שאותו יורש הלך גם הוא לבית עולמו, להורות כי מה שנותר מהירושה יעבור ליורש אחר בבחינת "יורש אחר יורש", זאת ע"פ סעיף 42 לחוק. כך למשל, מוריש יכול לקבוע בצוואתו כי במותו יירש אותו בנו, ורק לאחר מותו של הבן יירש את העיזבון הנכד. עד להגעת העיזבון לאותו נכד, הבן של המוריש הוא למעשה הבעלים של הרכוש והוא רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, כך שחלקו של הנכד בירושת הסב יהיה רק מה שהבן של המוריש הותיר מהירושה.
חוק הירושה מאפשר לעשות דבר נוסף, ע"פ סעיף 41 שכותרתו "יורש במקום יורש", לפיו ניתן להוריש רכוש למישהו ולקבוע מראש כי במידה ואותו יורש לא יוכל לרשת אותו מסיבה כלשהי (למשל, אם אותו יורש מת לפני המוריש או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו בהסתלקות כללית) ועל מנת שלא יווצר מצב בו אין יורש, המוריש יכול לקבוע מראש בצוואה כי אדם אחר יירש במקום אותו יורש שלא יכול לרשת אותו כאמור.
הסתלקות היורש מזכותו בעיזבון
ישנם יורשים הבוחרים להסתלק מהירושה, כלומר, לא לרשת את החלק שמגיע להם בירושה או בצוואה (למשל, כאשר חפצים להעביר נכס שהעברתו כרוכה בתשלום מס או כאשר ליורש יש נושים אשר ינסו להיפרע מירושתו, הוא מעדיף להסתלק מירושתו כך שקרובי המשפחה יקבלו את חלקו ולא הנושים ולעיתים בשל שיקולים אמוציונליים ורגשות מעורבים כלפי המוריש בשל נסיבות החיים, ישנם המעדיפים שלא לרשת את המוריש ולפיכך מעדיפים להסתלק מן הירושה כלומר, להסתלק מן העיזבון).
ההסתלקות יכולה להיות הסתלקות כללית, שלא לטובת גורם אחר ואז אותו החלק של היורש שהסתלק מתחלק בין מי שאמורים להיות יורשים ע"פ דין, כלומר, לפי המדרג שקובע החוק. ולא יורשי הצוואה. או הסתלקות ספציפית, שהיא הסתלקות לטובת אדם ספציפי (החוק מאפשר להסתלק רק לטובת בן הזוג או בת הזוג של הנפטר, אחיו וילדיו).
האם בני זוג ידועים בציבור זכאים לרשת האחד את השניה?
סעיף 55 לחוק הירושה קובע כי איש ואישה אשר קיימו חיי משפחה, ניהלו משק בית משותף ובשעת מותו של בן/ת הזוג אף אחד מהצדדים לא היה נשוי לאחר, הרי שהם "ידועים בציבור" וגם להם קיימת הזכות לרשת את בן/ת זוגם.
נטל ההוכחה כי הצדדים אכן ניהלו זוגיות וחיו כידועים בציבור מוטל על כתפיו של בן הזוג שנותר בחיים ואשר טוען כי זכאי לרשת את בן הזוג שנפטר מכוח היותם ידועים בציבור. על מנת לפטור את בן/ת הזוג מהעול של הוכחת חיי משפחה וניהול משק בית משותף, מומלץ לערוך צוואה. כך גם במקרה ההפוך, ככל שמי מבני הזוג אינו מעוניין כי לאחר מותו יטען בן או בת הזוג לזכויות ברכוש/בירושה.
יש לציין כי בתי המשפט בוחנים כל מקרה ומקרה ע"פ נסיבותיו כך שכל מקרה נבדק לגופו של עניין בכל הנוגע לשאלות הוכחת הזכות לרשת מכוח היות בני זוג ידועים בציבור.
האם בני זוג מאותו מין גם זכאים לרשת האחד את השני או האחת את השניה?
ע"פ הפסיקה זוגות חד מיניים יכולים להיחשב כ"ידועים בציבור" לצורך הירושה ומעמדם זהה למעמדם של זוג סטרייטים (איש ואישה). ויודגש- חוק הירושה אינו קובע זאת במפורש אך פסיקת בית המשפט המחוזי פירשה את סעיף 55 לחוק הירושה, שעניינו זכותם של ידועים בציבור לרשת אחד את השניה, כך שיחול גם על זוגות חד מיניים (ע"א 3245/03 ירושת המנוח ש.ר ז"ל נ' היועמ"ש פורסם באתר "נבו").
מזונות מן העיזבון
בין אם המנוח הותיר אחריו צוואה ובין אם לאו, במקרה שהייתה לו חובת מזונות כלפי ילדיו, אשתו או הוריו, הרי שהם זכאים לקבל מזונות מן העיזבון במקרה שהם לא מסוגלים לספק את צרכיהם הבסיסיים. המשמעות היא שילדו הקטין של המנוח למשל, זכאי למזונות מן העיזבון על פי חוק, גם במקרה בו המנוח כתב צוואה והחליט להדיר את הקטין ממנה ולא להוריש לו דבר. התביעה למזונות מן העיזבון תידון בבית המשפט.
האם ילד מאומץ זכאי לרשת?
ע"פ החוק, ילד אשר אומץ כדין זכאי לרשת את ההורה המאמץ כאילו היה ההורה הביולוגי וכן זכאי לרשת גם את הוריו הביולוגים. כך שילדים מאומצים, הם היחידים שע"פ חוק יורשים פעמיים את הוריהם גם הביולוגים וגם המאמצים. אולם, ילד מאומץ לא זכאי לרשת את קרובי משפחתו המאמצת (למשל, סבא וסבתא) והם לא זכאים לרשת אותו, אלא אם כן נערכת צוואה בה ניתן לצוות זכויות/רכוש כולו או חלקו, לטובת כל אדם או גורם, בהתאם לרצון המצווה.
מנהל עיזבון, אימתי?
במקרים בהם למשל המצווה מותיר נכסים אשר יש צורך לטפל בהם ולרכזם באופן מסודר כדי לסייע בשמירה על זכויותיהם של צדדים שונים (קטינים למשל), ישנה אופציה כי המוריש עצמו ימנה מנהל עיזבון בצוואתו. מנהל העיזבון יכול שיהיה מי מבין היורשים ע"פ הצוואה וכן מישהו חיצוני לצוואה (צד ג'). לעיתים קרובות ממנה המוריש בצוואתו את עוה"ד שעורך לו את הצוואה כמנהל עיזבון כצד ניטרלי שיקיים את צוואת המוריש בהתאם לרצון המוריש.
כך למשל, כאשר בני זוג מתגרשים, האם או האב עורכים צוואה במסגרתה מעוניינים להוריש את זכויותיהם ורכושם לילדיהם הקטינים, במקרים כאלה, לעיתים קרובות, מעדיפים ההורים כי הרכוש ו/או הזכויות שלהם יעברו ישירות לידי הקטין ולא להורה השני שנותר בחיים שהוא האפוטרופוס הטבעי של הקטין ולפיכך, עד הגיע הקטין לגיל 18, ממנה ההורה שעורך את הצוואה מנהל עיזבון מטעמו שיטפל בכספים, בזכויות וברכוש בהתאם לחובות מנהל העיזבון וכן ניתן אף לתת הוראות למנהל העיזבון בצוואה לפיהן יפעל מנהל העיזבון ביחס לכספים או לרכוש.
כמו כן, ניתן להורות בצוואה כי מנהל העיזבון יפריש כספים לטובת הקטינים בגילאים מתאימים (למשל, בחגיגות בת/בר המצווה, בגיל 16, לצורך לימודי נהיגה עד קבלת הרישיון, לכבוד הגיוס לצה"ל וכיו"ב). במקרים בהם אין הוראה למינוי מנהל עיזבון בצוואה למרות שיש צורך בכך או במקרים בהם מדובר בירושה ע"פ דין, יכול בית המשפט למנות מנהל עיזבון מטעם בית המשפט. כמו כן, בית המשפט רשאי למנות בצו מנהל עיזבון לפי בקשת מי ש"מעוניין בדבר", כלשון החוק ונדרשת הסכמתו של מנהל העיזבון המוצע.
מנהל העיזבון יכול שיהיה עורך הדין שערך את הצוואה, תאגיד, מי מהיורשים או הזוכים בצוואה או צד ג' אחר. במידה וקיימת הסכמה בדבר זהותו של מנהל העיזבון, הבקשה תוגש לרשם לענייני ירושה, כאשר אין הסכמה תוגש הבקשה לבית המשפט.
לסיכום
כאמור, חוק הירושה ארוך ומגוון והוראותיו נוגעות במצבים רבים שהמציאות מכתיבה. מעבר לחוק, הרי שהפסיקה הענפה הקשורה בהוראות חוק הירושה, הפרשנות שניתנה לחוק והסיטואציות השונות הביאו לחידושים והרחבת החלת חוק הירושה גם במקרים שאינם מוזכרים בחוק הירושה עצמו או אשר מוזכרים באופן מצומצם.
כך למשל, בכל הנוגע לזוגות חד מיניים, לידועים בציבור, למקרים בהם לא נחתמה צוואה או לא נכתב תאריך בצוואה אך רצון המצווה ברור וידוע. לעיתים הכתיבה המציאות גם את הצורך לתקן את חוק הירושה וכך הוראות חוק הירושה תוקנו בהתאם לפסיקת בתי המשפט, למשל במקרים בהם בני זוג רוצים להתנות את צוואתם האחד בשניה תוקן חוק הירושה באופן בו התיר באופן מפורש לבני זוג לערוך צוואה הדדית.
יחד עם זאת, בחלק גדול מן המקרים טרם תוקן חוק הירושה ומשכך חלים על דיני הירושה גם הכללים המגוונים שנקבעו בפסיקה ועל מנת להבין מה הזכויות ומה החובות הקשורות בדיני הירושה יש להיוועץ בעו"ד המתמחה בתחום ענייני המשפחה ובכל הנוגע לצוואות וירושות.
המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות תחליף לקבלת ייעוץ מקצועי ו/או חוות דעת משפטית. משרד עו"ד הילה זוהר ו/או מי מטעמו אינם נושאים באחריות בגין שימוש מכל מין וסוג שהוא הנעשה במידע האמור לעיל.
.jpg)
.jpg)
