חוק מוצרים פגומים
רות ל. נינבורג ,עו"ד ומגשרת
פרשת "רמדיה" ומקרים אחרים בהם ניזוקו צרכנים מציף מחדש את סוגית המוצרים הפגומים והנזק הגופני שעלול להיגרם לצרכן.
סוגיה זו מוסדרת בחוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם 1980 הקובע מהי האחריות של היצרנים בגין נזקי גוף ע"ר מוצרים פגומים , מיהו יצרן ומהו מוצר פגום.
החוק מחמיר עם היצרנים ומטיל אחריות מוחלטת בגין פגם במוצר וקובע חבות מיוחדת של היצרן בגין שימוש במוצר פגום מקו ייצורו ולמעשה יוצר הבדלה בחבות בהשוואה לדיני הנזיקין הכלליים.
החשיבות הבולטת בחוק זה היא כי היצרן הוא שצריך להוכיח שלא התרשל.
החוק קובע כי מוצר פגום הוא מוצר שמחמת ליקוי בו עלול לגרום לנזק גוף ואשר בנסיבות העניין נדרשות אזהרות או הוראות טיפול בו והן לא ניתנו או שנתנו במידה שאינה מספקת.
החוק קובע כי לא ניתן להגיש תביעה לאחר 3 שנים או משחלפו 10 שנים מתום השנה שבה יצא המוצר משליטת היצרן.
במצב בו עברה תקופת ההתיישנות ניתן לתבוע לפי דיני הנזיקין שם התיישנות רגילה היא 7 שנים, וכן דיני החוזים וגם עפ"י חוק הגנת הצרכן.
המובא לעיל הוא מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. אין לראות בכתוב ניסיון יעוץ מכל סוג שהוא או תחליף לייעוץ.
הכותבת עוסקת בתחומי הנזיקין וביטוח הלאומי , משפחה ועבודה
עודכן ב: 24/03/2011