ב-nrg מעריב פורסם כי תושב קריית מוצקין שהיה חייב תשלום מע"מ בגובה 380,000 ש"ח, כתב בשורת התשלום "1 ש"ח", מה שגרר הרשעה בשלוש עבירות שונות מצד בית המשפט. השופט אמר בהכרעת הדין כי ההתנהגות הזו מקיימת "מחשבה פלילית" שמטרתה להתחמק מתשלום מס. מהי אותה מחשבה פלילית?
בעבודתו, נדרש פעמים רבות עו"ד פלילי לעסוק לא רק במעשים אסורים על פי דין, אלא גם בצד התודעתי של ביצוע מעשים כאלה. הצד התודעתי של הפשיעה, או במילים אחרות הידיעה וההבנה הנפשית שמעשה מסוים הנו אסור, מכונה מבחינה משפטית "מחשבה פלילית". החקיקה והפסיקה דנות באריכות במושג זה, שהנו לעתים בעייתי להוכחה, אך גם חשוב מאין כמוהו. כדי להרשיע אדם בעבירה, יש להוכיח התקיימות של שני יסודות אצל הנאשם: מעשה פלילי ומחשבה פלילית.
קיומה של מחשבה פלילית
עו"ד פלילי שרון נהרי - הכתבה ב-nrgכאשר עורך דין פלילי משמש כסנגורו של אדם המואשם בעבירה, הוא עשוי לנסות ולהגן עליו בטענה שמעשה שעשה או מעשה שלא עשה בוצע בתום לב, ללא נוכחות של מחשבה פלילית. על פי החוק ועל פי הפסיקה, עבירה פלילית מחייבות היבט סובייקטיבי אישי של התכוונות ולעתים של עצמית עיניים.
כך, אדם יכול שלא להימצא אשם בעבירה חמורה, למשל במקרים שבהם היה מעורב בפציעה חמורה של אדם ואפילו בגרימת מותו. אישום פלילי בעבירת רצח מורכב יותר. במקרה זה קיים צורך להוכיח שלנאשם הייתה כוונה מיוחדת להמית, שהיא המחשבה הפלילית. ברוב העבירות קשה להוכיח כי לא הייתה מחשבה פלילית, מכיוון שמספיקה ידיעה או צפי לכך שמעשה מסוים עלול לגרום לתוצאה שנגרמה, כדי להוכיח מחשבה פלילית.
כמו כן יש לקחת בחשבון את ההגנה העצמית, שנחשבת הגנה ולא מחשבה פלילית. במקרה הזה, גם אם התוצאות שעלולות להיגרם כתוצאה מהמעשה קטלניות והאדם מודע לכך, יש לו מעין היתר לפעול כך, לצורך הגנה על עצמו. זו הסיבה שבמקרה זה אין מחשבה פלילית.
עבירה שנעשתה בזדון
פסיקות רבות של בתי המשפט בישראל נוקטות לשון ברורה שמייחסת לנאשמים קיומה של מחשבה פלילית שעמדה ביסוד המעשה. בכל פעולה שנעשתה מתוך זדון, למשל, הרי שמדובר על נאשם שהבין היטב את משמעות מעשיו ולמרות זאת פעל כפי שפעל. הדבר יכול להיות בעבירות רכוש, בעבירות אלימות, בעבירות על רקע מיני ועוד. לעומת זאת, בפסיקות המנקות את הנאשמים מאשמה, או לכל הפחות מזכות אותם על רקע של ספק, מדובר לא פעם בפסיקות שלא היו יכולות לבסס קיום של מחשבה פלילית שהקדימה את המעשה.
פסיקות רבות של בתי המשפט בישראל נוקטות לשון ברורה שמייחסת לנאשמים קיומה של מחשבה פלילית שעמדה ביסוד המעשה. מספיק אם הנאשם הבין או היה צריך להבין את משמעות מעשיו והתוצאות הצפויות, ולמרות זאת פעל כפי שפעל. בעבירות שבהן רשום "זדון", יש להסתכל על סעיף 90א לחוק העונשין, שם משמעות המונח "זדון" היא מודעות (הרמה הנמוכה ביותר הנדרשת במרבית העבירות), והיא יכולה לבוא לידי ביטוי גם בעצימת עיניים. חשוב לציין כי המחשבה הפלילית צריכה להתקיים סימולטנית לביצוע העבירה.
פזיזות בפסיקה
החקיקה והפסיקה נוהגים לעיתים לייחס אשמה של מחשבה פלילית גם במקרים שבהם הנאשם נהג לעצום את עיניו בפני האפשרות שהוא מעורב בפעילות פלילית. בפסיקה מיוחסת משמעות לא רק לכוונה ברורה של הנאשם לביצוע המעשה הפלילי. ישנם מקרים שבהם הנאשם נהג באדישות או בקלות דעת ומכאן שלא ניתן לנקותו מאשמה.
אדישות, משמעה כאן מודעות ממשית לאפשרות התממשותה של תוצאה לא רצויה, יחד עם חוסר אכפתיות. לעומת זאת, קלות דעת משמעה מודעות לאפשרות התממשותה של תוצאה לא רצויה שמלווה בנטילת סיכון לא סביר שיכול להביא לתוצאה כזאת.
