איך מתייחס בית המשפט לעבירות של נתין זר?

המשטרה עצרה נתין מאריתראה שחשוד כי פרץ לבית של נכה בשנות ה-40 לחייה, איים עליה בסכין ואנס אותה. אותו אדם חשוד שאף שדד סכום כסף וברח מהמקום. בעקבות המקרה נלקחה האישה לבדיקות בבית חולים, שם נלקחו דגימות DNA ממנה – דגימות שהתאימו ל-DNA של החשוד שכבר נעצר בעבר בגין חשד לביצוע מעשים מגונים.

מה קורה כאשר החשוד הוא נתין זר?

כאשר מדברים על אזרחים זרים המבצעים פשע פלילי, הם נשפטים במערכת הפלילית כמו יתר אזרחי ישראל וצפויים לענישה במדרג המקובל על פי העבירה שבה הורשעו, אם הורשעו. כיום, במיוחד לאור תיקון 113 לחוק העונשין, "הבניית שיקול הדעת בענישה", לעצם היותו של המורשע נתין זר יכולה להיות השפעה מינורית על העונש לחומרא, משום שבית המשפט מחויב להגדיר את מתחם הענישה קודם לגזירת העונש. מתחם זה מוגדר על פי הענישה הנהוגה לאותה עבירה במהלך השנים.

הסיטואציה הזו, לפיה נימוקי גזר הדין מושתתים על יסודות התיקון, עוזרת למנוע מצב של החמרה על רקע היות הנאשם נתין זר, ומטשטשת את השיקולים האלו. בכל מקרה, נבהיר כי היות האדם נתין זר איננה שיקול רלוונטי באישום פלילי, בגזירת העונש ובחומרתו. יש לציין כי לפני מספר ימים זוכה נתין זר מאריתראה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע מעבירות אינוס בהן נאשם.

איך מתייחס בית המשפט לכמה עבירות יחד?

בית המשפט מחויב להתייחס לכל עבירה בפני עצמה. ראשית יש להוכיח את יסודות כל עבירה כשלעצמה, כך למשל במקרה כגון זה המדובר בעבירת אינוס, פריצה וגניבה – המדינה צריכה להוכיח כל אחת מהעבירות הללו מעבר לספק סביר, זאת על אף כי המדובר באירוע אחד.

התרחשות העבירות כולן באותו האירוע תשמש כנסיבה לאותה התרחשות, תיאור המחמיר את הנסיבות להתרחשותן של העבירות השונות.

אם הנתין מאריתראה יורשע בכל העבירות, ובמקרה שלא יעלו נסיבות אישיות חריגות מאוד, העונש עשוי להיות מספר שנות מאסר. באינוס – עונש המינימום הוא ארבע שנים והמקסימום 16. גזירה של פחות מארבע שנים בעבירה זו חריגה ביותר ותיעשה מנימוקים מיוחדים. העונש הצפוי במקרה הזה – בין חמש לעשר שנות מאסר, תלוי בנסיבות האישיות ובנסיבות ביצוע העבירה.

דגימת DNA כראיה מרכזית

מזה מספר שנים, דגימת DNA היא ראיה פורנזית (משפטית) משמעותית, ובית המשפט נוטה לתת לה משקל רב, כי מהימנותה רבה וקשה מאוד לסתור אותה. זה המצב גם בעולם כולו. כל אדם נושא DNA שונה ותהליך הבדיקה הקפדני והחד משמעי יכול להכריע את התיק המשפטי. ראיות DNA הן משמעותיות מאוד כראיות ישירות ובתי המשפט יחסו להן כבר מן ההתחלה מעמד גבוה מזה של טביעות האצבע.

הסטייה הסטטיסטית של תוצאות הדגימה קשה מאוד לאיתור ומידת האפשרות לטעויות קטנה ככל שישנה התפתחות בתחום אופן הפקת הדגימה. והשוואת האתרים השונים בה.

השימוש בדגימות DNA בעולם המערבי במערכות המשפט, בעיקר באנגליה ובארה"ב הוא רב. נעשה שימוש נרחב בדגימות אלה לא רק לצורך הרשעה בהליך המשפטי, אלא גם לצורך זיכוי וביטול כתב אישום פלילי והרשעות. מדי שנה עשרות אסירים שהורשעו לפני שנים וכאלו אשר אף היו נידונים למאסרי עולם ולעונש מוות, מזוכים ומשוחררים על בסיס ראיית ה-DNA .