יש הרבה שופטים שרואים את הודאת הנאשם במשטרה במעשה הפשע כראיה כמעט מלאה לכך שהנאשם אשם. הם מוכנים במקרים יוצאי דופן לא לקבל את ההודאה אם הנאשם הוכיח שלא ניתנה מרצונו החופשי, ודבר זה קשה ביותר להוכחה. בכל מקרה, הנטל עליו.


מעניין שלפני כאלפיים שנה קבעו חז"ל שאין לקבל הודאה כמוכיחה שאדם אשם. הנימוק שלהם מבוסס על שתי סיבות: האחת היא שהתורה קבעה שרק עדים הם ראיה מהימנה, והכוונה היא לשני עדים מהימנים בלבד, והסיבה השנייה היא מתוך הנימוק ש"אין אדם משים עצמו רשע".


האם יש לקבל הודאה באשמה בחקריה משטרתית, אם הנאשם מכחיש לאחר מכן במהלך המשפט את הודאתו?


אני סבור שאי אפשר לקבל את הודאת הנאשם במשטרה כראיה בכלל, במיוחד כאשר במשפט עצמו הוא מכחיש את הודאתו. ברשותכם, אנמק.


דבר ראשון הוא האבסורד של העדפת ההודאה במשטרה על פני הודעתו במשפט. נשאלת השאלה: כיצד אנו מאמינים להודאה במשטרה ולא מאמינים להכחשתו במשפט. אם אנחנו סוברים שהחשוד דובר אמת, אז למה לא צריכים להאמין לו שאין הודאתו אמיתית?


כיצד ניתן להאמין להודאה ולא להאמין להודעה שמכחישה את ההודאה? זה היגיון פשוט ביותר. אם אתה מאמין לו שהוא דובר אמת בהודאה אז יש להאמין לו כשהוא חוזר בו מההודאה, ואם אתה לא מאמין לו בהודאה, אז ודאי שיש לקבל את חזרתו מההודאה כי היא הרי לא נכונה.


דבר שני הוא נסיבות גביית ההודאה. הודאה במשטרה ניתנת לרוב כאשר החוקרים מציקים לחשוד עד שבסוף הוא מודה. במשפט הוא מעיד ללא לחצים לו ובלי הפחדות. אז ודאי שיש להאמין יותר להכחשתו מאשר להודאתו.


מקרים בהם אדם הולך למשטרה ומיד מודה בעבירה הם נדירים. לרוב מדובר בחקירה ארוכה של הנאשם עד שהוא מודה. לרוב מדובר על הליך שלוקח כמה ימים. אז איך אפשר לקבל הודאה כזו?


קיימים מקרים רבים בהם הוכח שהודאה אפילו במקרים חמורים היא כוזבת. למשל, הבדואי חוסיין עובייד, שעבר חקירה ארוכה ביותר עד שהוא מסר הודאה. למרות שלא זוכה בבית המשפט העליון ברור לכל שהוא לא אשם כי מצאו את הגופה רחוק מהמקום שהוא טען שהרג אותה. הגופה לא נמצאה במקום שהוא אמר שהיא נמצאת.


מקרה נוסף הוא עמוס ברנס. בית משפט לבסוף זיכה אותו אחרי הרבה שנים. מקרה נוסף הוא מקרה האדון זדורוב. למרות שהורשע, מי שבוחן את הראיות מבין שמדובר בהרשעת שווא. במיוחד כאשר שליש ההרכב מצא אותו זכאי מחמת הספק.


לאור זאת, מדובר בטעות חמורה של הסתמכות על הודאה במשטרה באופן שלא ברור לגמרי כיצד ניתנה ובאילו תנאים על פני הודאה בתנאים פתוחים בבית המשפט שמכחישה את ההודאה לחלוטין.

רק כאשר נאשם מודה בבית המשפט מרצונו החופשי ניתן לקבל את הודאתו, למרות שייתכנו מקרים ספורים בהם אדם מאשים את עצמו למרות שאינו אשם, או כאשר הדבר עולה במפורש מחקירתו שהוא אשם.

מקרים כאלה ייתכנו למשל אצל אדם מופרע שרוצה לטעון שהוא אשם במעשה פשע שלא ביצע. הדבר אפשרי. אבל גם כאן, יש לחקור היטב אם לא מדובר במקרה כזה בטרם הרשעה.