ידוע לכל שלשון הרע מהווה גם עבירה פלילית וגם עוולה אזרחית הנושאת בחובה חיוב בפיצויים. באופן כלל ניתן לומר שההבדל בין שני המקרים נעוץ בתובע ובמקום עריכת המשפט. כלומר: אם המדינה מגישה כתב אישום, אזי מדובר לכאורה בעבירה פלילית, ואם היא הוגשה בעתירה פרטית של נפגע, אזי מדובר בעוולה אזרחית.


ומי מחליט אם יוגש כתב אישום מטעם המדינה?


ובכן, הפרקליטות היא זו שמחליטה על כך. והיא יכולה להחליט כפי רצונה, כאשר מה שמדריך אותה צריך להיות הכוונה של הפוגע - אם התכוון לפגוע במזיד בקורבן בעבירה אזי הוא יואשם בעברה פלילית, ואם לא התכוון לפגוע במזיד, אזי לא יוגש כתב אישום כי אם רק יוכל הוא לפתוח בהליכים אזרחיים.


למרות זאת, יכול הנפגע להגיש כתב אישום פלילי במסגרת קובלנה פרטית שהינה, כתב אישום בעבירות מסוימות המוגש בידי אדם פרטי כאשר לפרקליטות יש אפשרות להתערב ולהיכנס בנעלי הקובל.


האם מדובר בעבירה או בעוולה?


שאלה מרכזית אחת קיימת ברוב התיקים הללו: אם באמת בוצעה עבירה או עוולה של לשון הרע. ניקח לדוגמא את העלבון כושי. האם זו עבירה או עוולה? השאלה אינה פשוטה. כבר בתנ"ך מוזכר שם התואר כושי ליוצא אפריקה, כשאין הכוונה לפגוע או להעליב, ואפילו מוזכר אדם ששמו הוא כושי.


למרות שיש מקומות בהם המלה כושי באה לפגוע לא רק של בן ארץ כוש אלא של אדם נחות. כמו למשל הלעז שהוציאה מרים אחות משה עליו שהתחתן עם כושית, וכמובן שזה לא נועד לשבח את משה. אלא זה ציון לגנאי שלקח אישה כושית. אזי, כאשר מכנים אזרח בתואר כושי, האם מדובר במילת גנאי שניתן להגיש בגינה כתב אישום או עוולה שניתן לתבוע פיצויים בגללה, או שמדובר בציון עובדה ביולוגית שאדם הוא כהה עור ואין בכך משום הוצאת לשון הרע.


בעצם, גם המלה אידיוט הינה מילה מהסוג הזה. ניתן הרי לומר שמדובר בעלבון וברי שזו או עבירת או עוולת לשון הרע, וניתן לומר שמדובר בציון עובדה מדעית שהנפגע אין לו הרבה שכל והוא אידיוט לפי קריטריונים מדעיים. אולם, מדובר בפגיעה לפי חוק איסור לשון הרע אם מדובר בזלזול באדם עקב מוגבלותו, כלומר, גם רמתו השכלית. וזה נעשה בתיקון מאוחר לחוק.


או המלה שמן. אין ספק שמדובר במילת גנאי, למרות שהמלה מתארת את ממידי גופו של הנפגע. בואו נתאר מצב שהפוגע כותב על הנפגע שמן מסריח. מדובר ללא ספק בעלבון קשה שהינו אסור לפי חוק איסור על לשון הרע, וניתן לטעון מנגד כהגנה אמת דיברתי. הנפגע הוא באמת שמן שלא התרחץ תקופה ארוכה וגופו מסריח.


או למשל התיאור לא נורמלי. האם מדובר בעלבון או בציון עובדה מדעית שאינה עלבון, או שני הדברים נכונים: וזו שאלה שזניתן לשאול - האם ציון עובדה מדעית יכולה להיחשב כעלבון אם לאו?


גם מילים כמו משוגע או מטורף או מפגר הינן מילים בנות אופי מדעי מובהק וגם משמשות כעלבון מאידך. רק בגלל התיקון על הזכרת מוגבלות של הנפגע ניתן לקבוע שהפוגע עבר על החוק בדברו על מוגבלותו של הנפגע.