בימים האחרונים נעצרים כל מיני אנשים, חלקם בעלי מעמד חברתי גבוה, בחשד כי שוחחו עם קטינים שיחות מין. כרגע מדובר בבנים אך במקרים אחרים דובר בבנות.
משונה הדבר שכל הסנגורים של אנשים אלו מתרכזים בשאלת גיל הקטין, קרי, אם ידע הגבר המבוגר את גילם של הקטינים עימם שוחח. מכאן, שהם יוצאים מתוך הנחה שאם הבגיר ידע שגילם של הקטינים נמוך מגיל 17, אזי אשם הוא בעבירת פדופיליה חמורה.
כלי התקשורת כולם משתמשים במונח פדופיליה ומאשימים את האנשים הללו בעבירות פדופיליה. לא פחות.
הגדרת תופעת הפדופיליה חלה רק כאשר הקטין לא הגיע לבגרות מינית, דהיינו, ילד או ילדה המצויים עד לטווח הגילאים 12-14 לכל היותר. למעשה, לא ניתן לתאר את המגע עם מי שהגיע לבגרות מינית כמגע הנגוע בפדופיליה. מדובר במגע אסור, אבל לא בפדופיליה כהגדרתה בחוק, והמגע הוא אסור כי כך קבע המחוקק באופן שרירותי.
באותה מידה יכול היה המחוקק לקבוע את הגיל המותר לקיום יחסי מין בגיל 14 אך אף בגיל 20. האיסור יהא אותו איסור, רק שלא ניתן לכנות זאת פדופיליה. על כן, כלי התקשורת מטעים את הציבור, יחד עם רוב עורכי הדין המתמנים להגן על גברים שביצעו דבר מה עם קטינים אלו.
השאלה השנייה הינה: האם שיחה בעלת אופי מיני עם קטין אשר גילו נמוך מגיל 17 הינה עבירה פלילית. לדעתי התשובה היא שלילית, וכל המעצרים וההרשעות במקרים מסוג זה נובעים מהסתה בכלי התקשורת.
אין בחוק העונשין עבירה המכונה שיחה מינית עם קטין
חוק העונשין מקדיש סעיפים רבים לעבירות זנות ולעבירות מין עם קטינים, אך אין בנמצא כל עבירה המכונה שיחה מינית עם קטין. העבירה הרחוקה ביותר שניתן להעלות על הדעת היא עשיית מעשה מגונה בפני קטין שגילו נמוך מ-16 שנה לפי סעיף 349 לחוק זה, בהנחה, שניתן להרחיב את הסעיף גם לאינטרנט ולא למופע חי.
אולם, מדובר במעשה מגונה ולא בשיחה. עובדה זו לא מונעת מהמשטרה לעצור אנשים, ולא מונעת מבתי משפט להרשיעם, אך הדבר לא נעשה לפי חוק. הדבר הרחיק לכת עד שישנן אף הרשעות באינוס וירטואלי, אשר אינו מופיע בשום חוק. יתרה מכך, אף בחוק הנוסף, הוא חוק למניעת הטרדה מינית, לא קיים סעיף שכזה.
למעשה, ישנו איסור רק כאשר קיימים יחסי תלות בין הבגיר לבין הקטין, אך אין כל איסור הנוגע לשיחה בין שני אנשים זרים, כאשר האחד בגיר והשני קטין. ישנן עבירות כגון התייחסות חוזרת למין כאשר הקטין מראה שאינו חפץ בשיחה מעין זו, ואפילו כאשר הקטין אינו מתנגד באופן נחרץ בגילאים מסוימים, אולם שיחת נפש בין בגיר המעוניין לשוחח עם קטין בנושא מין לבין קטין שרוצה לדבר עם בגיר על נושא זה ולא בהטרדה חוזרת – אינה אסורה על פי חוק.
לפיכך, במקום להופיע בבית משפט עם ראש מוסתר בברדס ולמלמל גמגומים על כך שלא ידע בני כמה היו הקטינים, רצוי שהבגיר יתייצב בגאווה ובגלוי ויצהיר בבית המשפט: כן, אני שוחחתי על מין עם קטינים שרצו בכך בדיוק כמוני. כמו כן, ראוי לציין כי עד לפני כמה שנים, היו משיאים נערות בגיל 12 ויום, הן בגלות פולין והן בגלות תימן, ואיש לא העלה בדעתו שהחתן והכלה וההורים משני הצדדים מבצעים עבירה.
נער או נערה כבני 15 הינם בני אדם נבונים בעלי יצרים, ומי שליבו חפץ להתקשר לאדם מבוגר, אי אפשר למנוע זאת ממנו. אולי אפשר למנוע זאת, אך השאלה היא עד איזו רמה. לדעתי, הגבול המינימלי הוא גבול השיחה ללא מגע. אם מדובר בשיחה בלבד בין מבוגר לקטין שנעשתה ברצון שני הצדדים, אין מקום להטיל כתם פלילי על האדם המבוגר.
יכול להיות שיהיו אלה אשר יציגו בפניי עבירות דומות וינסו לטעון טענות לקל וחומר וגזירה שווה, אולם אף לא אחד מהם יוכל להצביע על עבירה שעניינה שיחה עם קטין המשתוקק לכך.