מתברר עתה שהאם שרצחה את שני ילדיה בירושלים הייתה בהריון. איני יודע אם ההיריון והשפעת ההורמונים המופרשים בתקופה זו שיבש את דעתה. אני מניח שהסנגור שימונה לה יעורר עניין זה. ואני גם מניח שבית המשפט יתחשב בכל הנסיבות ויגזור עליה עונש יחסית קל מאחר שכיום, המשפט הפלילי מעניק לבית משפט כמה אפשרויות של הרשעה ברצח שאינן גוררות מאסר עולם.
מדוע בית המשפט מקל על האמהות?
התופעה של רצח ילדים בדי הוריהם הינה לצערנו תופעה כבר די מקובלת. ולצערי הרב, בעוקבי אחרי מקרים אלו, לא ניתן שלא להגיע למסקנה שבתי המשפט מחמירים ביותר עם אבות, אף מעבר לרצח רגיל, ומנגד, מקילים עם אמהות בצורה גורפת ומשמעותית.
אין לי ספק שמן הצדק הראוי, יש להשוות בין העונשים. לא יתכן שאדם שמטופל בתרופות פסיכיאטריות שמשבשות את שיקול דעתו נדון למאסר עולם, כמו במקרה ידוע - גם הוא מירושלים, שבו אין סיכוי שהרוצח של בתו יזכה לחנינה, אולי בעוד המון שנים, ואילו אשה שרצחה את ילדיה תקבל מאסר בן שנים ספורות בלבד. והדוגמאות רבות ומוכרות.
אולי העונש הוא בעצם פרס?
אולם מעבר לכך, איני בטוח כלל אם יש מקום ליתן עונש חמור להורה שרוצח את ילדו, או אפילו עונש בכלל. מדרך הטבע, הורים רוצים אך את טובת ילדיהם ואף יסכימו להקריב את נפשם למען חייהם. אגב, זו תופעה שאינה ייחודית למין האנושי אלא קיימת גם בין בעלי חיים רבים, למשל, גורילת ההרים. לא רק ההורים אלא כל החמולה תקריב את נפשה כדי להגן על הגורים. לכן, כאשר הורה מגיע למצב של רציחת ילדו, משהו נורא השתבש בשיקול דעתו. הרי עצם מותו של ילדו הינו עבורו העונש הכבד ביותר. וכאשר הוא מבין שהוא זה שגרם למות הילד – אין לך ייסורים קשים יותר שאותו אדם יסבול מעתה ועד סוף ימיו. לכן, מאסר אולי ישקיט את נפשו המיוסרת מהרצח שביצע ובעצם הינו פרס עבורו. נראה שיש מקום לשקול לפטור אותו מעונש מאסר בכלל, או לפחות ניתן לו עונש קל של מאסר בן שנים ספורות בלבד.
ההורה במקרים כאלה הוא גם רוצח וגם קורבן לרצח ילדו
אומרים לי שאי ענישת רוצח ילדו תביא למקרי רצח רבים יותר, ואני אומר, שאין שום הוכחה לכך. הורים לא רוצחים את ילדיהם. נקודה. ואם קורה מקרה כזה הרי הוא חריג שבחריגים. עובדה שהעונש החמור הצפוי לאותו הורה לא מרתיע אותו מלבצע את העבירה הנוראה הזו.
העונש הוא אולי פרס. ולכן, דווקא אם לא יוטל עונש על הורים שרוצחים את ילדיהם או יוטל עונש יחסית קל, יירתעו הם יותר.
המדינה מענישה רוצחים כדי למנוע נקמת דם וכדי לשמור על חיי החברה. המדינה נכנסת כאילו לנעלי הקורבן ופועלת להרשעת וענישת הרוצח. לכן מוצדקת לחלוטין שליחת רוצח למאסר עולם. הורה שרוצח את ילדו הורג בעצם את עצמו – בשר מבשרו ודם מדמו. הוא פוגע בעיקר בעצמו. המדינה לא תיכנס פה לנעלי הקורבן כי ההורה הרוצח גם הוא קורבן. הוא רצח את ילדו – ומנגד, ילדו נרצח. זו סיטואציה בלתי רגילה שמחייבת התייחסות שונה. לאור זאת, אני מציע לפטור את ההורה הרוצח מעונש או לפחות להטיל עליו עונש של מאסר קצר בלבד.
עודכן ב: 28/11/2013