המזונות המשולמים בידי האב משמשים את הקטין, אך הם משולמים לידיה של האם.
יש מקרים רבים בהם מתנהג הקטין, המצוי לרוב בחזקת האם, באופן לא ראוי באביו, כאשר בדרך כלל נובע הדבר מהסתה של האם נגד האב, אם כי, קיימות לעיתים סיבות נוספות, כגון הזדהות הקטין עם אימו ועם המאבק שלה עם האב, או ההשפעה של הליכי הגירושין בין הוריו. במקרים קיצוניים הקטין לא מכבד את הסדרי הראייה שקבע בית המשפט.
כאשר מדובר בקטין בר הבנה, כלומר, בכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי או בתיכון, קשה לתבוע את האם או להגיש נגדה תלונה במשטרה, כי היא תאמר שהיא לא מסיתה את הקטין ולא מונעת ממנו לפגוש את אביו, אלא הקטין מתוך רצונו החופשי לא מוכן לקשר עם אביו.
יש להבחין בין מקרה ובו מתנער הקטין לגמרי מקשר עם האב, לבין אי קיום חלקי של הסדר הראייה, כגון, הקטין מקיים את פגישותיו עם האב באמצע השבוע אך נמנע מלבוא לדירתו בשבתות ובחגים.
הנשק העיקרי שיש בידי האב הוא לבקש ביטול המזונות או קיצוץ שיעורן. בתי המשפט למשפחה לא נלהבים לעשות כן, למרות, שראוי הוא הדבר ברוב המקרים, היות וכאמור דמי המזונות משולמים לאם, ואם התנהגות הקטין נובעת לרוב מההסתה שלה נגד האב, מדובר בנשק שמופנה נגדה שיגרום לה אולי לשנות את התנהגותה.
במקרים בהם בית המשפט מקבל את תביעת האב, בעיקר במקרים בהם התנערות הקטין מאביו היא מוחלטת, לא מבטל בית המשפט לרוב את חובת המזונות כי אם מקטין אותם.
בפסק דין שניתן לאחרונה מצא בית המשפט פתרון אחר, והוא, הפקדת חלק מסכומי המזונות אצל גורם שלישי שישחרר את הכסף רק אם הקטין יכבד את הסדרי הראייה.
יש לאב גם אפשרות לבקש לשלוח את הקטין לאבחון פסיכולוגי ולטיפול נפשי כדי לברר את מקור הסירוב לקשר עם האב, וכדי שישפיעו על הקטין להיטיב דרכיו עם אביו.
ככלל, במקרים בהם הקטין ממלא אחר הסדר הראייה רק באופן חלקי, לא הייתי מציע לאב לבקש הקטנת מזונות, כי הקטין יראה בכך פגיעה בו, וממילא, הסיכויים של האב לזכות בבקשתו קטנים ביותר.
במקרים ובהם הקטין נמנע לגמרי מקשר עם האב, הייתי ממליץ על הגשת בקשה לאבחון וטיפול פסיכולוגי. לגבי בקשה להקטנת דמי המזונות הדעות חלוקות לגבי ההשפעה של כך על הקטין.
כי תביעה יכולה לעיתים לגרום לקטין לשנוא את אביו גם לאחר בגרותו, שלולי התביעה, היה מתרכך בגיל זה וחפץ לחדש את הקשר עם אביו. אולם, כל מקרה לגופו, ורצוי להתייעץ עם איש מקצוע לפני הגשת התביעה.
עודכן ב: 01/11/2012