חוק הירושה מאפשר לאדם להוריש את רכושו לשני אנשים, וזאת לא לשניהם יחד כי אם רק לאחד מהם, כאשר ניתן לקבוע את סדר הירושה בין שני היורשים.
המקרה הראשון מוגדר כיורש במקום יורש. והכוונה הינה, שהיורש השני יורש רק כאשר לא ניתן להוריש את העיזבון ליורש הראשון. החוק קובע מדובר במספר מקרים כאלו: או כאשר היורש נפטר לפני שהמוריש נפטר, או כאשר הוא מסתלק מזכותו לרשת שלא לטובת בן הזוג או ילדיו או אחיו של המוריש, או כאשר הוא פסול דין.
החוק גם קובע שעל דרך זו ניתן להוריש ליותר משני יורשים, קרי, ניתן להוסיף יורשים נוספים שהם כאמור יירשו רק כאשר היורשים שלפניהם אינם מסוגלים לרשת.
המקרה השני מוגדר כיורש אחר יורש. והכוונה היא שאותו יורש יקבל את העיזבון רק לאחר שהיורש שלפניו קבל אותו, וכאשר מתרחשים אירועים מסוימים הירושה עוברת אליו. מקרים אלו הינם כאשר היורש הראשון נפטר או כאשר מתקיים תנאי מסוים או שמגיע מועד מסוים שהמוריש קבע בצוואתו.
יודגש שהיורש הראשון שזכה בעיזבון רשאי לעשות בו כל דבר כולל לבזבז אותו לחלוטין. המוריש לא יכול להגביל זכות זו בצוואתו. היורש שבא אחריו מקבל רק את מה שהיורש שלפניו השאיר מהעיזבון.
נדיר ביותר שאדם קובע בצוואתו שיורש שלו יצטרך להעביר את העיזבון עוד בחייו, מכיוון שבמקרה כזה היורש יבזבז מיד את כל העיזבון.
במציאות, כאשר רושמים צוואה בלשכת רישום המקרקעין (טאבו), הם רושמים את כל העיזבון על שם היורש בהתאם לצוואה ולא רושמים שם שאם ימות אז מה שיישאר מהעיזבון יעבור ליורש שבא אחריו. למרות שייתכן שראוי היה לרשום הערה כזו בלשכת רישום המקרקעין, במציאות, הדבר לא נעשה.
במקרה ובו נפטר יורש שקבל את העיזבון בתנאי של יורש אחר יורש, הרי אם נותר עדיין חלק של העיזבון אחר פטירתו, יש להעביר חלק זה ליורש שבא אחריו. לצורך כך יצטרך אותו יורש לפתוח בהליכים משפטיים בכדי לקבל את המגיע לו.
עודכן ב: 03/10/2012
.jpg)
.jpg)
