מעצר בית ואפשרויות למתן הקלות לגביו

רבים המקרים בהם בית המשפט מטיל מעצר בית על חשודים, כולל מקרים בהם הוגש כתב אישום, כשבמקרה כזה מעצר הבית יכול להימשך זמן ארוך עד תום המשפט.

מעצר הבית, שלפי לשון החוק מכונה שחרור בתנאים מגבילים, מוטל כאשר קיימת עילת מעצר אך בית המשפט משתכנע שניתן להסתפק בו מבלי שהחשוד או הנאשם ישהה במעצר מלא במתקן כליאה.

מעצר הבית יכול להיות מלא ויכול להיות חלקי, למשל, העצור רשאי לצאת לצורך עבודתו, הן בפיקוח של אחר הן ללא פיקוח כזה. או לצאת ללימודים או כל מיני הקלות אחרות.

סוד גלוי הוא שככל שעובר זמן רב יותר כך ניתן לבקש מבית המשפט להקל בתנאי מעצר הבית. ואם בתחילה ישוחרר עציר למעצר בית מלא, הרי לאחר כמה זמן ניתן לבקש להקל עימו ולאפשר לו לצאת, ואחר כך ניתן לבקש להאריך את מספר השעות בהן יוצא הוא או בפיקוח עליו.

לצורך כך על הסניגור להיות נודניק. פשוט כך. לרשותו עומדים 2 כלים להגשמת רצונו: בקשה לעיון חוזר מבית המשפט וערר לבית משפט גבוה יותר. סניגור נודניק כזה שכל כמה ימים או שבועות מגיש בקשה לעיון חוזר ובמידת הצורך מגיש גם ערר, ישיג בסופו של דבר את ההקלות הנדרשות עבור הלקוח.

הרבה פעמים על סניגור להיות יצירתי. למשל, מקרה של נוכלת ששהתה במעצר בית ונתפסה מחוץ לבית. הפעם, בית המשפט הסכים לשחררה למעצר בית רק בפיקוח מלא, והתברר שאין איש במדינה שמוכן להחזיק אותה בביתו. אמר לי אז משחרר אסירים נודע שלא ימצא לה מקום בשום קיבוץ כי היא תמכור את הקיבוץ. הפתרון היה המתלוננת – דווקא היא הייתה מוכנה שהנאשמת שרימתה אותה תגור אצלה מאחר שכך חשבה שתצליח לשכנע אותה להשיב לה את הכסף שהוציאה ממנה. בית המשפט לא מוכן היה לכך אלא רק לאחר שהנאשמת הודתה בעבירה כלפי מתלוננת זו, ואז עברה היא לפיקוחה של זו עד תום המשפט שהתנהל גם לגבי מתלוננים נוספים.

מקרה מעניין נוסף היה של נאשם במכר סמים לקטינים שהיה במעצר בית לילי וקבל זימון לגיוס לצבא. במקום לפנות בבקשה לתביעה שתסכים לגיוסו, שכמובן הייתה מתנגדת לכך וגם מדווחת לצה"ל שלא יגייסו אותו, אמרתי לו שיתגייס, כי הוא משוחרר הרי ביום, ולקראת ערב יודיע למפקדו שעליו לחזור לביתו. כמובן שהוא לא שוחרר.

ובשבתות כשהיה מגיע הביתה היה מקיים את תנאי המעצר. הוא גויס לסיירת גולני, וכמובן שבית המשפט הקל עימו מאד לאור עובדה זו והעונש שקבל בסוף היה, במקום שנה וחצי מאסר כפי שרצתה תחילה התביעה המשטרתית, עבודות שרות ללא הרשעה. אגב, בשלב מסוים הבינה התביעה המשטרתית שהנאשם משרת בצבא, והביעה תמיהה כיצד גויס הוא כשהוא נתון במעצר בית חלקי.

הראיתי להם את "כיסוי התחת" שהכנתי לעצמי: מכתב ליועץ המשפטי לממשלה בו שאלתיו לפני הגיוס של הלקוח מה לעשות איתו. כמובן שרק אחרי 3 שבועות קבלתי תשובה, והיא הייתה כמו שציפיתי: שעליו לפנות לרשויות הצבא – וזה הרי בדיוק מה שהוא עשה. הוא פנה למפקדו הישיר, למרות שמפקדו במקרה זה היה בסך הכל המ"כ שלו בטירונות.