חובת התייצבות לחקירה

 

ולכן, מי שהוזמן טלפונית, למשל, לא חייב להתייצב לחקירה. אולם, במקרה זה המשטרה עלולה שלא לשלוח לו הזמנה אלא להביאו בניידת למטה המשטרה, ודבר זה עלול לגרום לו לאי נעימות ניכרת. לכן, מי שהוזמן לחקירה משטרתית, עדיף שיתייצב מרצונו ולא ימתין לקבלת הזמנה רשמית.

 

גם אם קיימת חובה להתייצב לחקירה, נשאלת השאלה אם קיימת חובה לענות לשאלות השוטרים. התשובה תלויה בסוג החקירה. אם הנחקר הינו בבחינת עד לעבירה, חייב הוא להשיב לשאלות אותן הוא נשאל. מנגד, אם נחקר הוא כחשוד בביצוע עבירה, לא חייב הוא לענות, ויש לו זכות לשמור על שתיקה. זכות השתיקה מכונה הדבר.

 

האם כדאי לחשוד בביצוע עבירה לשתוק בחקירה? כמובן שכל מקרה יש לדון לגופו, אך חייבים לשים לב לשני דברים בקשר לקבלת ההחלטה. הדבר הראשון הינו ששתיקה יכולה לשמש כראייה נגד הנחקר. אם חף מפשע הוא – מדוע שלא יענה לשאלות? הדבר השני הוא הסיכוי להיעצר. סיכוייו של מי ששתוק בחקירה להיעצר, גדולים בדרך כלל יותר מאשר חשוד שמשתף פעולה עם חוקריו.

 

למרות זאת, רצוי להיות בקשר עם סנגור מיומן לפני ההתייצבות לחקירה ולנהוג לפי עצתו. גם מי שנחקר בהפתעה בלא שיכול היה להתייעץ עם עו"ד לפני כן, זכאי לבקש להתייעץ עימו לפני תחילת החקירה. יתירה מכך, עם תחילת החקירה חייבים החוקרים להודיע לנחקר שיש לו זכות התייעצות עם עו"ד לפני תחילת החקירה, אחרת, כל החקירה יכולה להיפסל.

 

נתקלתי כבר במקרים בהם מיטב הסנגורים שגו בעצה שנתנו ללקוחות שלהם לשתוק בחקירה, כאשר שתיקת הנחקר עלתה לו ביוקר לאחר מכן בבית המשפט כשהתקיים הדיון. אם כי, היו מקרים בהם התבררה עצה זו כנכונה. לכן, עצה כזו לשתוק בחקירה צריכה להינתן במשורה ומתוך שיקול דעת מעמיק. לפעמים יש צורך לייעץ ללקוח לשתוק בחקירה הראשונה כל עוד לא מכיר הסנגור את התיק, אך יש לשקול היטב אם כדאי לייעץ לנחקר להמשיך בכך לאחר מכן עם התקדמות החקירה.