צווי הריסה

 

הסוג הראשון הינם צווים שיפוטיים. לרוב נעשה הדבר באמצעות הגשת תביעה לבית המשפט לענינים מקומיים בגין בנייה ללא היתר או בחריגה מהיתר כזה לפי חוק התכנון והבנייה, ובמסגרת הכרעת הדין הנאשם מורשע ומבוקש גם להרוס את המבנה שבנה.

 

יצוין שניתן לבקש צווי הריסה מבית המשפט גם ללא הרשעה פלילית, אך זאת רק כאשר בוצעה העבירה ויש בעיה במציאת העבריין.

 

ניתן לעכב צווי הריסה שיפוטיים ע"י הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי ובקשה לעיכוב ביצוע.

 

הסוג השני הינו צו הריסה מינהלי.

 

יש שני סוגים כאלו: סוג ראשון רך יותר, שהינו, שתחילה מוצא צו הפסקה מינהלי, ואם לא מקיימים אותו ניתן להרוס, אך צו כזה צריך להתאשר בבית המשפט תוך 30 יום אחרת בטל. סוג שני חמור יותר הינו הוצאה מיידית של צו הריסה מינהלי המחייב את ביצוע ההריסה תוך 24 שעות, ואם לא ביצע הבעלים או המחזיק צו זה רשאית הרשות לבצע בעצמה את הצו. רק יו"ר הרשות המקומית או מי שהוא הסמיך במיוחד לכך רשאי להוציא צו כזה לאחר קבלת תצהיר של מהנדס לגבי הבנייה שלא בהיתר.

 

צו זה נשאר בתוקף רק 30 יום מיום התקבל התצהיר שלפיו מוצא הצו הזה. כאן, הפתרון היחיד של אדם שקבל הודעה על צו הריסה הינו לפנות מיד לבית המשפט לענינים מקומיים ולבקש עיכוב ביצוע, אבל הסיכויים לכך קטנים להחריד. לבטל את הצו רשאי בית המשפט רק אם הוכחת שהצו הוצא מתוך טעות גמורה והבנייה הייתה כדין או שהצו אינו דרוש כדי למנוע עובדה מוגמרת, דהיינו, הבנייה כבר הושלמה. במקרה כזה, תבקש הרשות צו הריסה שיפוטי במסגרת כתב אישום.

 

הסוג השלישי הינו צו הריסה מכוח חוקי עזר מבנים מסוכנים המצויים ברוב הערים. בתל אביב למשל, קיים חוק עזר לתל אביב יפו (מבנים מסוכנים) תשס"ב-2001. כאן, לפי סעיף 4 לחוק זה, רשאי ראש העיר להוציא צו הריסה מחמת היות המבנה מסוכן, הן מבחינה הנדסית והן מבחינה בריאותית.

 

כאן ניתן להגיש השגה תוך 10 ימים, ואם היא לא מתקבלת, הפתרון הוא לבקש עיכוב ביצוע, אבל לא בבית המשפט לענינים מקומיים המתעסק רק בעבירות או בבנייה ללא היתר אלא בבית המשפט לענינים מנהליים שליד בתי המשפט המחוזיים. טענות שיכולות להתקבל לצורך קבלת עיכוב ביצוע הינן שהצו הוצא בטעות או שיש למבקשים חוות דעת הנדסית או רפואית שסותרת את חוות הדעת לפיה הוצא צו הריסה. אולם, במקרה של סכנה מוחשית ביותר, רשאי ראש העיר להוציא צו הריסה מיידי שניתן לפעול על פיו ללא שום דיחוי, אלא אם כן ממהרים הבעלים לפנות לבית המשפט במהירות האפשרית.