איך עוזרים לכל העגונות?

 

בעיתו, דובר על תקופה של עשר שנים, אך לאחרונה החליטו הרבנות ובתי הדין הרבניים שיש להאריך זמן זה עד סוף כל הדורות, דהיינו, כל עוד ממאן הבעל הסרבן למסור גט לאשתו – יישאר הוא כלוא בין הסורגים.

 

וכך יוצא ששני בני הזוג נמצאים בעצם בבית סוהר: הבעל יושב שם ממש, ואילו אשתו כלואה במצב של עגינות שלא מאפשר לה להינשא שוב וללדת ילדים, וזאת מאחר שילדים אלו ייחשבו כממזרים.

 

משונה הדבר שיש ארבעה פתרונות לבעיה זו, שלא מנוצלים. האחד הוא מימי התנ"ך, השני הינו יציר ההלכה, ועוד שני פתרונות שניתן להשתמש בהם מאחר שהינם בהתאם להלכה.

 

בזמן התנ"ך יכול היה אב לקחת את בתו מבעלה ולמסור אותה לגבר אחר. מי שלא מאמין מוזמן להיכנס לספר שמואל א' פרק י"ח פסוק כ"ז. שם נאמר ששאול נתן לדוד את בתו מיכל לאשה. ברם, לאחר  שנתקלקלו יחסי שאול ודוד, לקח שאול את בתו ומסר אותה לפלטי בן ליש. שם, פרק כ"ח פסוק מ"ד.

 

מכאן, שגם בעצם כיום יכול אבי האשה לקחת את בתו, לנתק את קשרי הנישואין שלה מבעלה ולמסור אותה לאדם אחר. ואם אביה כבר מת, יכול בית הדין הרבני, נניח בהרכב מורחב, למלא את מקומו.

 

הפתרון השני הוא יציר ההלכה, כפי שנכתב במילים אלו: מכין אותו עד שאומר רוצה אני. מאחר שגט חייב להימסר מרצון הבעל ולא מתוך כפייה, נותנים לבעל מכות, עד הרגע שהוא מתרצה לתת גט ואומר שהוא נותן את הגט הזה מרצונו. וזהו הליך קצרצר ביותר של דקות.

 

פתרון נוסף שנראה שניתן לעשות בו שימוש מעתה והלאה, הוא, שבעת הנישואין מכריזים שהנישואין האלה הינם על דעת הרבנים, שיכולים מצידם להתיר אותם בבוא העת במידת הצורך.

 

ועוד פתרון שגם ניתן למימוש מעכשיו לעתיד, הינו, שבעת הנישואין, מפקיד הבעל גט בידי הרבנים, עם ייפוי כוח למסור אותו לידי האשה בעת הצורך, וכן האשה מפקידה בידם ייפוי כוח מטעמה לקבל גט זה מהם, במקרה והיא תסרב לקבל את הגט מבעלה.