איסור הונאה בכשרות

 

יודגש כי גם ההכשרים הנוספים, כגון הכשר בד"ץ והכשר בית יוסף, שלכאורה מחמירים יותר, חייבים לקבל את אישור הרבנות הראשית.

 

העונש על הונאה בכשרות לפי החוק היננו מאסר של שנה. וככל הנראה, גם ללא קנס.

 

אולם, החוק הזה קובע בסופו שלא בא למעט מחוקים אחרים. ולאור זאת, נראה שחייבים לקחת בחשבון את העונשים הנוספים המנויים בחוק העונשין.

 

הענישה בחוק העונשין על מרמה חמורה בהרבה. לפי חוק העונשין, מי שמקבל דבר במרמה, עונשו 3 שנות מאסר, ואם נעשתה העבירה בנסיבות מחמירות, העונש הוא של 5 שנות מאסר. לא רק, כי אם לכל עונש מאסר ניתן להוסיף גם קנס גבוה. ולכן, יש מקום לגרוס שהעונש על מי שעובר על חוק איסור הונאה בכשרות הוא רק על מי שמספק אוכל כשר אך לא מציב תעודה, אבל מי שמרמה ממש ומספק אוכל לא כשר, יישפט לפי העבירות המנויות בחוק העונשין.

 

אותו הדבר בזיוף. מי שמזייף תעודת כשרות צפוי לעונש לא לפי חוק איסור הונאה בכשרות, כי אם לפי חוק העונשין: שנה או 3 שנים או 5 שנים, תלוי בחומרת העבירה.

 

אין חולק שהונאה בכשרות עומדת בסטנדרטים החמורים ביותר של הונאה. הונאה בכשרות הינה פגיעה עצומה בנפשו של שומר כשרות, ולכן מדובר בהונאה בנסיבות החמורות ביותר, עליה מגיע, לפי חוק העונשין, העונש המרבי של 5 שנות מאסר. רק מי שמוכר אוכל כשר ללא תעודה מגיע לו שנת מאסר לפי החוק הספציפי, מאחר שבעצם לא הונה את האוכלים.

 

אגב, בחוק העונשין יש עבירה שגם היא נושאת עונש של שנת מאסר והיא מכירת וייצור מזון מפוגל, קרי, לא ראוי למאכל אדם. ואין ספק שאוכל לא כשר הינו בבחינת מזון מפוגל לשומרי כשרות.

 

כמו כן, הענישה על פגיעה בקטינים וחסרי ישע חמורה ביותר. שבע שנות מאסר והלאה, ולכן, מי שמאכיל קטין שומר כשרות באוכל לא כשר, צפוי לענישה כזו.

 

בארה"ב אגב, נשפטו לפני כמה שנים מפעל ובעליו על הונאה בכשרות. שם אין חוכמות. למרות שמדובר בבית משפט של גויים שדיני הכשרות מהם והלאה, הרי הענישה ביטאה את שאט הנפש ממעשה ההונאה שגרם לפגיעה נפשית קשה לצרכנים. כי הבעלים קבלו עונש מאסר של 20 שנה ועל המפעל הוטל קנס של הרבה מיליוני דולרים.